ישיבה לפרקי זמן ממושכים בגיל העמידה נקשרה במחקר חדש עם אטרופיה מוחית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם במהלך חודש אפריל בכתב העת PLoS One. על-בסיס בדיקות MRI, החוקרים מצאו כי התנהגות יושבנית הינה גורם מנבא משמעותי להידקקות של ה-MTL (Medial Temporal Lobe) ותתי המבנים שלה. יתרה מזאת, פעילות גופנית, גם בדרגות הגבוהות ביותר, לא מנעה את ההשלכות השליליות של ישיבה ממושכת.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אטרופיה של ה-MTL מופיעה עם הגיל ומובילה להפרעה בזיכרון אפיזודי. קיימת קורלציה בין כושר אירובי ובין הנפח הכולל של ההיפוקמפוס, אזורי חשוב לתפקוד זיכרון בתוך ה-MTL. עם זאת, אין מחקרים רבים אודות הקשר בין התנהגות יושבנית ובין שלמות מרכיבי ה-MTL.
במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את הקשר בין עובי ה-MTL ותתי האזורים של האונה (CA1, CA23DG, Fusiform Gyrus, Subiculum, Parahippocampal, Perirhinal ו-Entorhinal), פעילות גופנית והתנהגות יושבנית.
מדגם המחקר כלל 35 מבוגרים ללא-דמנציה בגיל העמידה ומעלה (25 נשים, 10 גברים, גילאי 45-75 שנים). החוקרים התבססו על שאלון International Physical Activity Questionnaire לקשישים, המכמת את דרגת הפעילות הגופנית, ושאלו על מספר השעות הממוצע בו ישבו בכל יום. כל המשתתפים השלימו בדיקת MRI ברזולוציה גבוהה בסורק 3T, המאפשר הערכה מדויקת של ה-MTL.
לאחר תקנון לגיל, החוקרים מצאו מתאם שלילי בין העובי הכולל של אזור ה-MTL ובין שעות הישיבה ביום. מניתוח תתי-אזורים באזור ה-MTL עלה מתאם שלילי בין מספר שעות הישיבה ביום ובין עובי אזורי ה-Parahippocampal, Entorhinal Cortex ו-Subiculum.
לא זוהתה קורלציה משמעותית בין דרגת פעילות גופנית ובין עובי אזור ה-MTL.
החוקרים כותבים כי אעפ”י שמדובר בממצאים מוקדמים, הנתונים מרמזים כי התנהגות יושבנית יותר מלווה בעובי קטן יותר של אזור ה-MTL. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את המנגנונים, כמו גם את היעילות של הפחתת התנהגות יושבנית על הקשר הנ”ל.
PLOS ONE. Published online April 12, 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!