ישיבה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית (PLOS ONE)

ישיבה לפרקי זמן ממושכים  בגיל העמידה נקשרה במחקר חדש עם אטרופיה מוחית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם במהלך חודש אפריל בכתב העת PLoS One. על-בסיס בדיקות MRI, החוקרים מצאו כי התנהגות יושבנית הינה גורם מנבא משמעותי להידקקות של ה-MTL (Medial Temporal Lobe) ותתי המבנים שלה. יתרה מזאת, פעילות גופנית, גם בדרגות הגבוהות ביותר, לא מנעה את ההשלכות השליליות של ישיבה ממושכת.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אטרופיה של ה-MTL מופיעה עם הגיל ומובילה להפרעה בזיכרון אפיזודי. קיימת קורלציה בין כושר אירובי ובין הנפח הכולל של ההיפוקמפוס, אזורי חשוב לתפקוד זיכרון בתוך ה-MTL. עם זאת, אין מחקרים רבים אודות הקשר בין התנהגות יושבנית ובין שלמות מרכיבי ה-MTL.

במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את הקשר בין עובי ה-MTL ותתי האזורים של האונה (CA1, CA23DG, Fusiform Gyrus, Subiculum, Parahippocampal, Perirhinal ו-Entorhinal), פעילות גופנית והתנהגות יושבנית.

מדגם המחקר כלל 35 מבוגרים ללא-דמנציה בגיל העמידה ומעלה (25 נשים, 10 גברים, גילאי 45-75 שנים). החוקרים התבססו על שאלון International Physical Activity Questionnaire לקשישים, המכמת את דרגת הפעילות הגופנית, ושאלו על מספר השעות הממוצע בו ישבו בכל יום. כל המשתתפים השלימו בדיקת MRI ברזולוציה גבוהה בסורק 3T, המאפשר הערכה מדויקת של ה-MTL.

לאחר תקנון לגיל, החוקרים מצאו מתאם שלילי בין העובי הכולל של אזור ה-MTL ובין שעות הישיבה ביום. מניתוח תתי-אזורים באזור ה-MTL עלה  מתאם שלילי בין מספר שעות הישיבה ביום ובין עובי אזורי ה-Parahippocampal, Entorhinal Cortex ו-Subiculum.

לא זוהתה קורלציה משמעותית בין דרגת פעילות גופנית ובין עובי אזור ה-MTL.

החוקרים כותבים כי אעפ”י שמדובר בממצאים מוקדמים, הנתונים מרמזים כי התנהגות יושבנית יותר מלווה בעובי קטן יותר של אזור ה-MTL. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את המנגנונים, כמו גם את היעילות של הפחתת התנהגות יושבנית על הקשר הנ”ל.

PLOS ONE. Published online April 12, 2018

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן