התאורה החזקה במרבית בתי החולים ומוסדות רפואיים אחרים פותחה במטרה לחסוך באנרגיה והוצאות. התאורה מסייעת לאנשי צוות רפואי ומסייעת לחולים לחוש בטוחים, בפרט בלילה. עם זאת, תאורה זו פוגעת בשעון הביולוגי הקשור למצב הבריאותי הכללי, כך טוענים חוקרים מניו יורק.

החוקרים מסבירים כי בניגוד לתאורה סטנדרטית בבתי חולים, שלרוב נעה סביב 147 lux, תאורה סירקדיאנית מספקת כ-2,000 lux של אור כחול בגל-קצר באמצע היום, דבר המעודד ייצור מלטונין ומעודד עירנות. בערב, המערכת הסירקדיאנית מספקת אור צהוב רך שאינו מכבה את השחרור של מלטונין מעודד-שינה. מאוחר יותר התאורה מקבילה לזו של חושך בלילה.

לעיתים קרובות, חולים מבלים את הימים והלילות שלהם בחדרים עם תאורה עמומה ומבלים מעט מאוד זמן בחוץ. כאשר מדובר בחולים מאושפזים המוגבלים לסביבה בה ניתן לשלוט בחשיפה לאור לאורך 24 שעות, ניתן לזהות השפעות חיוביות בולטות על דיכאון ואי-שקט.

השימוש בתאורה סירקדיאנית ייעודית עשויה לסייע לחולים לישון טוב בלילה ולסייע בהאצת ריפוי והחלמה. הם טוענים כי אפשרות זו צריכה להיות זמינה לכל חולה השוהה במוסד רפואי במשך שבועיים ומעלה.

החוקרים כותבים כי בכל מטופל המאושפז למשך שבועיים ומעלה, חשיפה לאור חלש וקבוע, עשויה לעכב ייצור מלטונין במהלך היום ולדכא את שחרור ההורמון בזמן שינה בלילה. כאשר מעגלי שינה/עירות יוצאים מאיזון, התוצאה היא נדודי שינה, עייפות וישנוניות במהלך היום, עם סיכון מוגבר לדיכאון וכאב ואף זמן התאוששות ארוך יותר.

ללא סנכרון זה, מחקר מצא כי ניתן לזהות שינויים ארוכי טווח בתפקוד הפיזיולוגי, התנהגות ושינה וקיים סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, סוכרת וממאירויות מסוימות. הקפדה על דפוסי תאורה ברורים של אור/חושך בחולים מאושפזים הינה הדבר ההגיוני ביותר לעידוד סנכרון של השעון הביולוגי של גוף האדם, עם תועלת רפואית רבה.

מחקרים להערכת תאורה סירקדיאנית הוכיחו כי יצירת שינויים באור טבעי לאורך 24 שעות פועלת היטב במגוון מצבים קליניים, ממרכזים סיעודיים ועד יחידות טיפול נמרץ.

מתוך כנס ה-International Stroke Conference

לידיעה במדסקייפ