בנשים ניתן לזהות גורמי סיכון שונים לאירועים מוחיים ותוצאות גרועות יותר לאחר אירוע מוחי, בהשוואה לגברים, כך עולה מארבעה מאמרים בעדכון ממוקד, שפורסמו במהלך חודש פברואר בכתב העת Stroke.

במאמר אחד, חוקרים מבוסטון סיכמו גורמי סיכון ייחודיים לאירועים מוחיים בנשים, כולל רמות הורמונים אנדוגניים, טיפול הורמונאלי חיצוני, היריון, ולדנות וגיל בעת הופעת מחזור ווסת ראשון ובעת מנופאוזה.

החוקרים טוענים כי היקף העליה בסיכון של נשים, בהשוואה לגברים, לאירוע מוחי כביטוי ראשון של מחלות לב וכלי דם, אינו זוכה לתשומת לב מספקת והם רצו לבחון את הנושא. בעקבות זאת הם זיהו תשעה גורמי סיכון מוכחים בבירור וספציפיים לנשים: רמות DHEAS (dehydroepiandrosterone) נמוכות; טיפול באסטרוגן פומי לאחר מנופאוזה, שימוש בגלולות משולבות למניעת היריון, טיפול חיצוני באסטרוגן בנשים טרנסג’נדרית, היריון, סוכרת הריונית ויתר לחץ דם בהיריון רעלת היריון.

במאמר אחר, חוקרים ממישיגן בחנו הבדלים מגדריים במדדי תוצאים בדיווח המטופלים במהלך השנה הראשונה לאחר אירוע מוחי. עדויות עקביות מלמעלה מעשרים מחקרים הוכיחו כי בהשוואה לגברים, בנשים מגבלה ניכרת יותר בפעילות, איכות חיים בריאותית ירודה יותר ושכיחות גבוהה יותר של דיכאון לאחר אירוע מוחי.

במאמר השלישי, חוקרים נוספים ממישיגן דנו בגורם סיכון ייחודי נוסף לאירוע מוחי בקרב נשים: קדם רעלת היריון. ממחקרים שונים עלה כי חלה עליה של למעלה מפי 40 בסיכון לאירוע מוחי איסכמי ועליה של למעלה מפי עשר בסיכון לאירוע מוחי המורגי בנשים הרות עם רעלת היריון/קדם רעלת-היריון, בהשוואה לנשים הרות אחרות.

הסיכון לאירוע מוחי נותר מוגבר לאחר שנים, כך שבנשים עם קדם רעלת היריון קיים סיכון ארוך-טווח לאירוע מוחי, הגבוה ב-80% בהשוואה לזה שתואר בנשים ללא רעלת היריון.

במאמר האחרון, חוקרים מרוד איילנד התמקדו בגורמי סיכון קונבנציונאליים לאירועים מוחיים בנשים. מהנתונים העדכניים עולה כי סוכרת, תסמונת מטבולית, פרפור פרוזדורים ומיגרנה מלווים בסיכון גדול יותר לאירוע מוחי איסכמי בנשים, בהשוואה לגברים, בעוד שהקשר בין דיסליפידמיה ואירוע מוחי עשוי להיות מעט קטן יותר בנשים.

ליקוי קוגניטיבי נפוץ יותר בנשים, ייתכן מאחר ותוחלת החיים שלהן ארוכה יותר, אך אין נתונים רבים אודות הקשר בין ליקוי קוגניטיבי ובין הסיכון לאירוע מוחי.

Stroke 2018

לידיעה במדסקייפ