מחלות כרוניות מהוות גורם סיכון למחלות ממאירות, אשר אינו זוכה לתשומת לב מספקת, ובאופן מצטבר, אלו עשויות להביא לעליה בסיכון לממאירות בהיקף דומה לזה שתואר עם גורמי סיכון מג’וריים הקשורים באורחות החיים, כך טוענים מומחים במאמר שפורסם בכתב העת British Medical Journal.

המחקר התצפיתי נערך בטייוואן בין השנים 1996-2007 ובחן את הנתונים אודות 405,878 משתתפים ללא היסטוריה של ממאירות, אשר השלימו בדיקת סקר סטנדרטית.

החוקרים בחנו את ההשפעה של חמש מחלות כרוניות נפוצות, שהיו אחראיות למרבית התחלואה ברחבי העולם: מחלות לב וכלי דם (סמנים לה כללו יתר לחץ דם, רמות כולסטרול כללי וקצב לב), סוכרת, מחלת כליות כרונית (כולל פרוטאינוריה וקצב פינוי גלומרולארי), מחלת ריאות וגאוט (לה חומצה אורית מהווה סמן מקובל). לכן, בסיכומו של דבר, החוקרים בחנו שמונה מחלות כרוניות וסמנים.

למעט לחץ דם ומחלת ריאות, שישה מדדים נקשרו בקשר פרטני עם עליה מובהקת סטטיסטית בסיכון להיארעות ממאירות. בדומה, תועד קשר מובהק סטטיסטית בין הסיכון לתמותה עקב ממאירות ובין כל שמונה המחלות והסמנים.

היארעות ממאירות על-רקע מחלות כרוניות עמדה על 20.5%. זאת לעומת 24.8% עם כל חמשת גורמי הסיכון על-רקע אורחות החיים יחדיו כולל עישון, פעילות גופנית לא-מספקת, צריכה לא-מספקת של פירות וירקות, צריכה מופרזת של אלכוהול והשמנה.

שיעורי היארעות תמותה עקב ממאירות על-רקע מחלות כרוניות עמדו על 38.9%, בהשוואה ל-39.7% עם גורמי סיכון הקשורים באורחות חיים יחדיו.

עישון, גורם הסיכון הקרצינוגני ביותר, הוביל לאובדן המשמעותי ביותר של שנות-חיים בגברים ובנשים: 4.3 ו-4.8 שנים, בהתאמה.

החוקרים מאמינים כי פעילות גופנית הינה גישה מבטיחה להפחתת הסיכון לממאירות על-רקע מחלות כרוניות וסמנים, מאחר וממצאי המחקר מעידים על קשר בין פעילות גופנית ובין ירידה של כ-40% בסיכון לממאירות על-רקע מחלות כרוניות או סמנים.

BMJ. Published online January 31, 2018

לידיעה במדסקייפ