מרבית בדיקות ההדמיה בתהודה מגנטית הן בטוחות לביצוע בחולים עם ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator) וקוצבי לב, שאינם מסווגים כמותאמים ל-MRI, כל עוד מקפידים על נהלי בטיחות הולמים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת New England Journal of Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם קוצבי לב או דפיברילטורים לעיתים קרובות מוותרים על בדיקת MRI בשל חשש בנוגע לבטיחות הבדיקה, אלא אם ההתקנים עונים על קריטריונים מוגדרים מטעם מנהל המזון והתרופות האמריקאי (מכשירים הקרויים MRI-Conditional).
כעת השלימו החוקרים מחקר פרוספקטיבי, לא-אקראי, להערכת הבטיחות של בדיקות MRI בעוצמת שדה מגנטי של 1.5 טסלה. מדגם המחקר כלל 1,509 חולים עם קוצבי לב (58%) או ICD (42%), שלא הוגדרו כמותאמים ל-MRI. מבין המשתתפים במחקר, 2,103 חולים השלימו בדיקת MRI של החזה ושל אתרים אחרים, שהוגדרו כנדרשים קלינית. שיטת הקיצוב הותאמה לשיטה לא-מסונכרנת בחולים התלויים בקיצוב ולשיטת קיצוב לפי דרישה ביתר החולים. פונקציות הפרעות קצב מהירות נוטרלו. החוקרים בחנו את האירועים החריגים והשינויים במשתנים שהעידו על תפקוד הסוללה והלידים ואינטראקציה עם רקמה סמוכה.
החוקרים מדווחים כי לא תועדו אירועים חריגים בעלי חשיבות קלינית בטווח הארוך. בתשע בדיקות MRI (0.4%), ההתקן של החולה אותחל למצב גיבוי. האתחול היה זמני בשמונה מבין תשע הבדיקות. במקרה אחד, קוצב לב בו נותרה פעילות סוללה למשך פחות מחודש אחד, האתחול עיכב את הקיצוב ולא ניתן היה לתכנת מחדש את הקוצב; ההתקן בסופו של דבר הוחלף.
השינויים הבולטים הנפוצים ביותר במדדי ההתקן (שינוי של מעל 50% מתחילת המחקר) מיד לאחר ה-MRI היה ירידה באמפליטודת גל P, שתועדה ב-1% מהחולים.
במעקב ארוך-טווח (תוצאות היו זמינות עבור 63% מהחולים), השינויים הבולטים הנפוצים ביותר מתחילת המחקר כללו ירידה באמפליטודת גל P (4% מהחולים), עליה בסף תפיסת פרוזדור (4%), עליה בסף תפיסת חדר ימין (4%) ועליה בסף תפיסת חדר שמאל (3%). השינויים שזוהו במדדי הלידים לא היו בעלי חשיבות קלינית ולא דרשו החלפה או תכנות מחדש של ההתקן.
החוקרים מסכמים וכותבים ממצאי המחקר מעידים על בטיחות בדיקות MRI בחולים עם התקנים לבביים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!