בגברים ונשים תגובות קרדיווסקולאריות שונות לאיסכמיה של שריר הלב על-רקע דחק נפשי, כך עולה מנתונים חדשים ממחקר MIPS (Mental Stress Ischemia Mechanisms and Prognosis Study).  מהמחקר עלה כי בקרב נשים כיווץ כלי דם בפריפריה הגדול יותר במהלך דחק נפשי, בעוד שבגברים תגובות המודינאמיות משמעותיות יותר.

החוקרים בחנו דפוסים ספציפיים למגדר של תגובתיות קרדיווסקולאריות, כולל תגובה המודינאמית וכיווץ כלי דם בפריפריה בתגובה לאיסכמיה של שריר הלב על-רקע דחק נפשי ב-492 גברים ו-186 נשים (גיל ממוצע של 63 שנים) עם מחלת עורקים כלילית, שהשלימו בדיקת זילוח לשריר הלב לפני ובמהלך דחק הרצאה בפני קהל.

בגברים (אך לא בנשים) עם איסכמיה של שריר הלב על-רקע דחק נפשי תועדה תגובה המודינאמית נרחבת יותר, כפי שנקבע לפי ההבדל בתגובת לחץ-דופק המקסימאלי במהלך ההרצאה והמינימאלי בזמן מנוחה, בהשוואה לגברים ללא איסכמיה של שריר הלב על-רקע דחק נפשי (6,500 לעומת 4,800 מ”מ כספית לדקה).

בנשים עם איסכמיה של שריר הלב על-רקע דחק נפשי תועד יחס PAT (Peripheral Arterial Tonometry) לכיווץ כלי דם שהיה נמוך יותר, בהשוואה לנשים ללא איסכמיה של שריר ה לב (0.5 לעומת 0.8) ובגברים עם איסכמיה של שריר הלב על-רקע דחק נפשי (0.5 לעומת 0.7). לא זוהו הבדלים משמעותיים ביחס PAT בגברים לפי נוכחות/העדר איסכמיה של שריר הלב על-רקע דחק נפשי.

כיווץ כלי דם בפריפריה לפי PAT חושב כיחס של אמפליטודת גל הדופק במהלך ההרצאה, בהשוואה למצב במנוחה; יחס קטן מ-1 העיד על תגובת כיווץ כלי דם.

מממצאים אלו מעידים על הבדל ברור בין המינים במנגנונים המודינאמיים ומיקרווסקולאריים של איסכמיה של שריר הלב על-רקע דחק נפשי.

Arterioscler Thromb Vasc Biol 2017

לידיעה במדסקייפ