עם כניסת מטופל לבית חולים, החיידקים על גופו מהקהילה מושפעים מהמטפלים בו ומהחדר בו שוהה. מנגד, החיידקים של גוף המטופל מתחילים לשנות במהירות את הסביבה המיקרוביאלית של החדרים. החוקרים מאוניברסיטת שיקגו מדווחים על ממצאי המחקר במאמר חדש שפורסם בכתב העת Science Translational Medicine ומספקים הצצה ראשונה למערכת היחסים המורכבת בין מטופלים והסביבה בבית חולים חדש.

במסגרת המחקר דגמו החוקרים חיידקים בבית חולים שנבנה לאחרונה, החל מחודשיים טרם פתיחת המרכז הרפואי בפברואר 2013 ולמשך שנה אחת לאחר יום הפתיחה. למעלה מ-6,500 דגימות חיידקים בוצעו בעשרה חדרי מטופלים ושתי עמדות אחיות בשתי קומות, במטרה לעקוב אחר השינויים בהרכב המיקרוביאלי מהקהילה על סביבת בית החולים. בנוסף, דגימות מהמטופלים בחדרים והאחיות שטיפלו בהם נאספו במטרה לקבוע את התרומה של הפלאורה המיקרוביאלית של המטופלים.

החוקרים השלימו ריצוף גנטי במטרה לזהות שינויים גנטיים בזני החיידקים ולעקוב את התפשטותם. צוות בית החולים השלים עיקור של כל חדרי המטופלים בכל יום.

שכיחות חיידקים נפוצים על העור, דוגמת Corynebacterium, Staphylococcus ו-Streptococcus עלתה במהירות על כל המשטחים בבתי החולים, דוגמות הרצפות ועמדות האחיות לאחר פתיחת המרכז הרפואי. שיעורי הימצאות חיידקי Acinetobacter ו-Pseudomonas היו גבוהים בבניין טרם הפתיחה וירדו לאחר כניסת המטופלים והצוותים הרפואיים.

החולים רכשו תחילה זני חיידקים חדשים ששכנו בחדריהם בטרם הגעתם. אך עם הזמן, הסביבה המיקרוביאלית על המשטחים בחדרי החולים, בפרט מעקות המיטה, הפכו דומים לפלאורה של המטופלים עצמם. באופן מפתיע, טיפולים דוגמת כימותרפיה, אנטיביוטיקה, או ניתוח השפיעו באופן חלש בלבד על ההרכב המיקרוביאלי בעוד המטופלים.

הסיכוי לזיהוי חיידקים עמידים לטיפול אנטיביוטי היה גדול יותר על משטחים בבתי החולים. בנוסף, אחיות נטו יותר להעברת זני חיידקים מהעור שלהן למטופלים ולהיפך.

כאשר חולים נכנסים לבית חולים, הם מגיעים עם מגוון מיקרוביאלי מורכב ודינאמי שיעוצב ע”י הטיפול שיקבלו ועפ”י ההרכב המיקרוביאלי של הצוות הרפואי והבניין עצמו.

Sci Transl Med. 2017;9:eaah6500

לידיעה במדסקייפ