במאמר שפורסם בכתב העת Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר CONCERN, מהן עולה כי בחולים עם היסטוריה של דימום ממערכת העיכול העליונה תחת טיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים ואספירין, הנדרשים להמשך טיפול בתרופות אלו, Celecoxib (סלקוקס) עם מעכבי תעלות מימן הינו הטיפול המועדף להפחתת הסיכון להישנות דימום במערכת העיכול. החוקרים קוראים להימנע מטיפול ב-Naproxen (נקסין) למרות הרושם לבטיחות הקרדיווסקולארית של הטיפול.
מדגם המחקר כלל 514 משתתפים שליליים להליקובקטר פילורי, שהתייצגו עם דימום ממערכת העיכול העליונה, נטלו נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים ונדרשו להמשך טיפול באספירין. לאחר החלמה של הכיב, החולים חולקו באקראי לטיפול ב-Esomeprazole במינון 20 מ”ג, פעם ביום, בשילוב עם Celecoxib במינון 100 מ”ג, פעמיים ביום, או Naproxen במינון 500 מ”ג, פעמיים ביום. כל החולים המשיכו בטיפול באספירין במינון 80 מ”ג, פעם ביום.
הישנות דימום ממערכת העיכול העליונה בתוך 18 חודשים (התוצא העיקרי) תועדה בשכיחות נמוכה יותר בקבוצת הטיפול ב-Celecoxib (14 חולים) בהשוואה לטיפול ב-Naproxen (31 חולים). שיעורי ההיארעות של הישנות דימום לאחר 18 חודשים עמדו על 5.6% בקבוצת Celecoxib לעומת 12.3% בקבוצת הטיפול ב-Naproxen (יחס סיכון של 0.44).
ב-21 חולים (8%) בקבוצת הטיפול ב-Celecoxib וב-17 חולים (7%) בקבוצת הטיפול ב-Naproxen תועדו אירועים חריגים שהובילו להפסקת הטיפול. לא תועדו מקרי תמותה על-רקע הטיפול.
מהממצאים עולה כי בקרב חולים אלו בסיכון גבוה, יש להימנע משילוב Naproxen עם אספירין למרות טיפול משולב עם מעכבי תעלות מימן. במקום זאת, מומלץ שילוב Celecoxib, אספירין ומעכבי תעלות מימן במידה ולא ניתן להקל על הכאב באמצעות משככי כאבים פשוטים.
Lancet 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!