קיים עניין רב סביב השימוש בביופסיה נוזלית וכיצד בדיקות דם אלו המעידות על ממאירות עשויות לשמש כתחליף לביופסית רקמה. מהמחקר האחרון בנושא, שתוצאותיו הוצגו במהלך כנס ה-Genitourinary Cancers Symposium, עולה כי בדיקות אלו עשויות לסייע במקרים של ממאירות ערמונית גרורתית, במקרים בהם נדרשת ביופסיית רקמה מהעצם, הכרוכה בכאב ועלות גבוהה.
החוקרים התבססו על בדיקת Guardant360 ומצאו כי ctDNA (Circulating Tumor DNA) ללא-תאים זוהתה במרבית החולים (94%) עם ממאירות ערמונית גרורתית, עמידה לסירוס. בנוסף, מהבדיקה עלה כי מספר שינויים גנטיים שהיו דומים לשינויים ברקמת הגידול ומספקים מידע פרוגנוסטי.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את פרופיל ctDNA בחולי עם ממאירות ערמונית גרורתית ועמידה לסירוס ואת הקשר עם התוצאות הקליניות והערכת הטיפול.
הם בחנו את דגימות ctDNA ללא-תאים מ-514 חולים לאחר בדיקה ראשונית של ctDNA להערכת שינויים בעלי חשיבות אפשרית בעזרת Guardant360 לפני התחלת טיפול סיסטמי חדש.
במדגם זה, במרבית החולים (94%) זוהה שינוי אחד לפחות ב-ctDNA והמוטאציות הסומאטיות החוזרות הנפוצות ביותר תוארו ב-TP53 (36% מהחולים), AR (22%), APC (10%), NF1 (9%), EGFR, CTNNB1 ו-ARID1A (6% כל אחד) ו-BRCA1, BRCA2 ו-PIK3CA (5% כל אחד).
הגנים הנפוצים ביותר עם מספר עותקים מוגבר כללו את AR (30%), MYC (20%) ו-BRAF (18%).
התוצאים הקליניים והמאפיינים הקליניים היו זמינים הערכה אודות 163 חולים. החוקרים מצאו כי מספר רב יותר של שינויים ב-ctDNA נקשר עם מרווח זמן קצר יותר עד לכשלון טיפול (יחס סיכון של 1.05).
שינויים בגן AR לוו במרווח זמן קצר יותר עד כשלון הטיפול (יחס סיכון של 1.42), כמו גם הישרדות קצרה יותר (יחס סיכון של 2.51).
החוקרים מציינים כי בחולים לאחר טיפול קודם תוארו שינויים חדשים בגן AR (56% לעומת 37%), בהשוואה לחולים שלא קיבלו טיפול קודם.
מתוך כנס Genitourinary Cancers Symposium
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!