מטופלים ששרדו ממאירות בילדות לעיתים קרובות סובלים מהשפעות מאוחרות של הטיפולים, כולל ליקוי נוירו-קוגניטיבי וליקוי בתפקוד חברתי ופסיכולוגי. מממצאים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer עולה כי ליקויים אלו עשויים להוביל לקשיים בניסיון לקיים מגע מיני ומערכות יחסים רומנטיות בבגרות.
מדגם המחקר כלל 144 מבוגרים צעירים ששרדו ממאירות בילדות ו-144 ביקורות תואמות, שהשלימו שאלונים בנוגע להתפתחות פסיכוסקסואלית, שביעות רצון מינית ושביעות רצון ממצב מערכת היחסים. השורדים היו בגילאי 20-40 שנים ובמרווח 5-34 שנים לאחר האבחנה. על-בסיס הרשומות הרפואיות, המשתתפים סווגו לקבוצות הבאות: מטופלים ללא סימנים לרעילות נוירולוגית (48 שורדים), רעילות במינון נמוך (36 שורדים) או במינון גבוה (58 שורדים).
מהתוצאות עולה כי מעבר למספר קטן יותר של בני זוג ליחסי מין במהלך החיים, לא תוארו הבדלים בין מטופלים ששרדו ממאירות בילדות ובין ביקורות. עם זאת, במטופלים ששרדו ממאירויות מוחיות ובכל אלו ששרדו לאחר טיפול בעל רעילות נוירולוגית במינון גבוה תועדו השיעורים הנמוכים ביותר של השגת אבני דרך בהתפתחות פסיכוסקסואלית, בעוד ששביעות הרצון ממערכת היחסים ומיחסי המין היו קשורים עם מצב מערכת היחסים.
עוצמת הרעילות העצבית של הטיפול האונקולוגי הבחינה גם בין שורדים לאחר גידולים מוחיים עם ובלי ליקוי פסיכוסקסואלי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי עוצמת הרעילות העצבית של טיפולים אונקולוגים עשויה להיות גורם חשוב בסיכון לליקוי פסיכוסקסואלי במטופלים ששרדו ממאירות בילדות. הם ממליצים לאנשי צוות רפואי להעריך בעיות רומנטיות/מיניות בקרב מטופלים ששרדו מחלות ממאירות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!