כאשר רופאים לומדים כיצד להביע יותר אמפתיה וקשב לרגשות וצרכיי המטופלים שלהם, ונוקטים בגישה יותר הוליסטית לטיפול בחולים, המפגשים הקליניים הופכים יותר יעילים והרופאים מדווחים על שביעות רצון רבה יותר, כך טוענים מומחים במאמר שפורסם בכתב בהעת New England Journal of Medicine.

כותבת המאמר, רופאה במקצועה, חלתה ביום האחרון להתמחותה ברפואת ריאות וברגע אחד עברה מצד הרופא לצד המטופל. מדובר היה בקרע של אדנומה סמויה בכבד שלה, שהובילה לדימום תוך-בטני, שדרש עירוי של 26 מנות דם. החולה פיתחה כשל רב-מערכתי, נדרשה לתמיכה נשימתית ופיתחה אירוע מוחי וכשל המודינאמי. יתרה מזאת, התינוק שנשאה ברחמה לא שרד.

חמישה ניתוחים ולימוד מחדש כיצד לדבר וללכת היו חלק מהשיקום שלה. במאמר היא מסבירה כי הופתעה מהמעט שהבינה בכל הנוגע לתחושות המופיעות בעקבות מחלה.

במהלך התהליך בו שימשה כחולה, היא למדה מספר דברים אודות רופאים ואנשי צוות רפואי, שלא בהכרח הייתה רוצה לדעת. תקשורת לקויה, חוסר תיאום יעיל של הטיפול הרפואי והעדר אמפתיה זוהו כחסרונות מרכזיים בחוויתה בצד המטופל. רופאים לעיתים רחוקות לימדו אותה כיצד להקשיב ולהביע אמפתיה לחולים.

עם זאת, רופאים המעוניינים לבנות מערכת יחסית טובה ויעילה יותר עם המטופלים שלהם יכולים לעשות זאת. למעשה, החוויה שלה עודדה אותה להרחיב את תכנית תרבות הטיפול (Culture of Caring) המיועדת לאחיות לכלל אנשי הצוות הרפואי, כולל רופאים.

קורס הכשרת אמפתיה לרופאים, שניתנים לשילוב במרכזים רפואיים אחרים, מתמקד במספר גישות מרכזיות:

1.      החלפת מקום עם האדם השני.

2.      הימנעות משיפוטיות.

3.      הכרת בתחושות אותן המטופל.

4.      שיקוף של דברי המטופל לאנשי הצוות הרפואי.

הסברה היא כי ארבעת מרכיבים אלו הם חיוניים לפיתוח מערכת יחסית, כאשר אמפתיה מאפשרת שינוי מפגשים אלו למערכת יחסים, עם השפעה ניכרת על חווית המטופלים.

N Engl J Med. 2017;376:7-9

לידיעה במדסקייפ