הסיכון לאשפוז בשל אי-ספיקת לב עם טיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים משתנה עם תרופות שונות ממשפחה זו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש ספמבר בכתב העת BMJ.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר בין הסיכון לאשפוז בבית החולים בשל אי-ספיקת לב עם טיפול ב-27 תרופות שונות ממשפחת נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים (23 נוגדי-דלקת מסורתיים ו-4 מעכבי COX-2), וכן את קשר מנה-תגובה.
החוקרים זיהו 92,163 אשפוזים בשל אי-ספיקת לב בין השנים 2000-2010 והתאימו לחולים אלו למעלה מ-8.2 מיליון ביקורות לפי מין, שנת עוקבה וגיל. למעלה מ-17% מהמקרים (16,081 משתתפים) ומעט פחות מ-15% מהביקורות (1.19 מיליון) נטלו בהווה נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים.
מהנתונים עולה כי טיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים במהלך 14 הימים הקודמים לווה בעליה של 19% בסיכון לאשפוז בשל אי-ספיקת לב, בהשוואה לטיפול קודם באחת מהתרופות הללו במהלך 183 הימים האחרונים.
הסיכון השתנה לפי התרופה הספציפית, והחוקרים זיהו תשע תרופות כבעלות סיכון גבוה משמעותית ושלווש תרופות אחרות המלוות בסיכון מוגבר אך לא-משמעותית (Sulindac, Acemetacin ו-Dexibuprofen).
החוקרים מצאו עוד כי טיפול נוכחי במינונים גבוהים מאוד של Diclofenac, Etoricoxib, Indomethacin, Piroxicam ו-Rofecoxib לווה בסיכון גבוה כפליים בהשוואה לטיפול קודם. עוד עולה מהנתונים כי אין הבדלים משמעותיים בין חולים עם ובלי היסטוריה של אי-ספיקת לב.
BMJ 2016; 354:i4857
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!