מדעני מוח מאוניברסיטת שיקגו מצאו כי שימוש בספקטרום רחב של אנטיביוטיקה לטווח ארוך, מוריד את הפלאק שגורם לאלצהיימר ומגביר פעילות דלקתית של תאי מיקרוגליה במוחם של עכברים.
מחקר חדש של אוניברסיטת שיקגו, אשר פורסם ב- Scientific Reports, הראה כי שימוש ארוך טווח בספקטרום רחב של אנטיביוטיקה מוריד את רמות הפלאקים העמילואידים, סימן ההיכר של אלצהיימר, ומפעיל במוח פעילות דלקתית של תאי מיקרוגליה.
החוקרים גם הראו שינויים משמעותיים במיקרוביום המעי לאחר טיפול אנטיביוטי, דבר המצביע על כך שהרכב ומגוון החיידקים במעי עשוי לשחק תפקיד חשוב בוויסות פעילות המערכת החיסונית, אשר משפיע על התקדמות מחלת האלצהיימר.
לצורך המחקר, החוקרים נתנו מגוון אנטיביוטיקה לעכברים במשך 5 עד 6 חודשים. בתום התקופה, נערך ניתוח גנטי של חיידקי מעי העכברים, שטופלו באנטיביוטיקה. אומנם הניתוח הראה שכמות החיידקים הייתה דומה לכמות החיידקים בקבוצת הבקרה, אך מגוון אוכלוסיית החיידקים השתנה באופן דרמטי. העכברים המטופלים אף הראו יותר מפי 2 ירידה בכמות הפלאקים של העמילואיד- בטא (Aß), ביחס לקבוצת הבקרה, כמו- גם עלייה משמעותית במצב הדלקתי של המיקרוגליה במוח. בנוסף, רמות סיגנלים כימיים חשובים במחזור הדם היו גבוהים בעכברים המטופלים.
בעוד המכניזם אשר גורם לשינויים הללו איננו ברור, המחקר מצביע על הפוטנציאל הגלום במחקר נוסף על השפעתו של מיקרוביום המעי על המוח ועל מערכת העצבים.
החוקרים אינם מציעים טיפול אנטיביוטי ארוך טווח, כי אם מעקב ולמידה כיצד שינוי מגוון חיידקי המעי משפיע על התחלת או התקדמות המחלה, או כיצד מולקולות שהם מייצרים יוצרים אינטראקציה עם מערכת העצבים, וזאת במטרה למצוא לאלצהיימר טיפול תרופתי בעתיד.
The University of Chicago Medical Centernews release, accessed 20 July 2016 via Newswise.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!