מה בין צריכת חלבונים ממקור צמחי או מן החי ובין תמותה? (JAMA Intern Med)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה קשר חיובי בין צריכת חלבונים מן החי ובין תמותה, כאשר צריכת חלבונים ממקור צמחי מלווה בקשר הפוך עם התמותה, בפרט בקרב אלו עם לפחות גורם סיכון אחד.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מקור החלבונים בתזונה ובין הסיכון לתמותה. לצורך כך הם השלימו מחקר פרוספקטיבי שכלל 131,342 משתתפים ממחקרי Nurses’ Health Study ו-Health Professionals Follow-up Study. צריכת חלבונים מן הצומח ומן החי נבחנה על-בסיס שאלוני תזונה והחוקרים חישבו את יחס הסיכון לתמותה מכל-סיבה ותמותה מסיבה ספציפית.

מדגם המחקר כלל 131,342 משתתפים, מהם 64.7% נשים (גיל ממוצע של 49 שנים). חציון צריכת חלבונים, כפי שנקבע לפי אחוז האנרגיה, עמד על 14% עם חלבון מן החי ו-4% עם חלבון צמחי. לאחר תקנון לאורחות חיים וגורמי סיכון תזונתיים, החוקרים זיהו קשר חלש בין חלבון מן החי ובין עליה בתמותה, בפרט תמותה עקב מחלות לב וכלי דם (יחס סיכון של 1.08 לכל עליה של 10% באנרגיה), בעוד שצריכת חלבון מן הצומח לוותה בשיעורי תמותה נמוכים יותר (יחס סיכון של 0.90 לכל עליה של 3% באנרגיה).  קשרים אלו היו מוגבלים למשתתפים עם לפחות גורם סיכון אחד משנית לאורח חיים לא-בריא (עישון, צריכת אלכוהול משמעותית, עודף-משקל/השמנת-יתר וחוסר פעילות גופנית), אך לא תועדה באלו ללא גורמי סיכון אלו.

החלפת חלבון מן החי בחלבון מן הצומח לוותה בשיעורי תמותה נמוכים יותר. בפרט, יחסי הסיכון לתמותה מכל-סיבה עמדו על 0.66 כאשר 3% של אנרגיה ממקור חלבון מן הצומח הוחלף בכמות מקבילה של חלבון שמקורו בבשר אדום מעובד, 0.88 כאשר החלבון היה ממקור בשר אדום לא-מעובד ו-0.81 מביצים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי החלפת חלבון מן החי, בפרט חלבון שמקורו בבשר אדום מעובד, בחלבון צמחי, מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר.

JAMA Intern Med. Published online August 01, 2016

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן