חולים מתבססים על מגוון גישות התמודדות לאחר קבלת אבחנה של ממאירות שאינה ניתנת לריפוי, אך למרות שחלק מהגישות עשויות להביא לשיפור איכות החיים של החולים, לגישות אחרות תתכן השפעה מזיקה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Cancer.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולי סרטן מתמודדים עם גורמי דחק גופניים ורגשיים רבים, אך לא ידוע רבות אודות גישות ההתמודדות של חולים אלו או הקשר בין גישות ההתמודדות של החולים, איכות החיים ומצב הרוח.
כחלק ממחקר אקראי של טיפול פליאטיבי, החוקרים בחנו את איכות החיים, מצב הרוח וגישות ההתמודדות של החולים בתוך שמונה שבועות מאבחנת מאירות שאינה ניתנת לריפוי של הריאות או מערכת העיכול ולפני ההקצאה האקראית. להערכת הקשר בין גישות ההתמודדות, איכות חיים ומצב הרוח, החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי שלקח בחשבון גיל, מין, מצב משפחתי וסוג הממאירות.
מדגם המחקר כלל 350 משתתפים (גיל ממוצע של 64.9 שנים), מרביתם גברים (54%), נשואים (70%) ועם אבחנה של ממאירות ריאתית (54.6%). מרבית המשתתפים דיווחו על תמיכה רגשית נרחבת (77%), בעוד שמעטים דיווחו על קבלה (44.8%), אשמה עצמית (37.9%) והכחשה (28.2%). תמיכה רגשית וקבלה עמדו בקורלציה עם איכות חיים ומצב רוח טובים יותר. הכחשה ואשמה עצמית עמדו בקורלציה עם איכות חיים ומצב רוח גרועים יותר.
החוקרים כותבים כי חולים עם אבחנה חדשה של ממאירות שאינה ניתנת לריפוי נעזרים במגוון גישות התמודדות. גישות תמיכה רגשית וקבלה עמדו בקורלציה עם איכות חיים ומצב רוח טובים יותר, בעוד שהכחשה ואשמה עצמית לוו בירידה באיכות חיים ומצב הרוח.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!