מתוצאות מחקר I-SPY 2, שהוצגו במהלך כנס ה-AACR (American Association for Cancer Research) עולה כי טיפול ניאו-אדג’וונטי במשלב Trastuzumab Emtansine (T-DM1, קדסיילה) עם Pertuzumab (פרג’טה), שתי תרופות המכוונות כנגד HER2, היה טוב יותר משמעותית בהשגת תגובה פתולוגית מלאה, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי במשלב Paclitaxel ו-Trastuzumab (הרצפטין) בנשים עם סרטן שד פולשני חיובי ל-HER2.
מדגם המחקר כלל נשים עם סרטן שד פולשני בגודל 2.5 ס”מ ומעלה, חיובי ל-HER2. הנשים חולקו באקראי לטיפול במשלב Paclitaxel+Trastuzumab (TH, קבוצת ביקורת) או T-DM1 עם Pertuzumab (קבוצת התערבות) ללא מתן Paclitaxel, ולאחר מכן ארבעה מחזורי טיפול במשלב Doxorubicin/Cyclophosphamide (AC) וניתוח.
מהתוצאות עולה כי משלב T-DM1 עם Pertuzumab לווה בשיעורי תגובה פתולוגית מלאה של 52% בנשים עם גידול חיובי ל-HER2, בהשוואה לשיעור דומה של 22% בקבוצת הביקורת. בנשים עם גידולים חיוביים ל-HER2 תועדו שיעורי תגובה פתולוגית מלאה גבוהים יותר בהעדר קולטנים להורמונים, כאשר בקבוצת ההתערבות שיעורי התגובה הפתולוגית עמדו על 64% ובקבוצת הביקורת על 33%. בנשים עם גידול חיובי ל-HER2 ושלילי לקולטנים להורמונים עמדו שיעורי התגובה הפתולוגית המלאה על 46% ו-17%, בהתאמה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי משלב T-DM1 עם Pertuzumab ולאחריו טיפול במשלב AC מביא לשיפור משמעותי בשיעורי התגובה הפתולוגית המלאה, בהשוואה למשלב Trastuzumab עם Paclitaxel ולאחריו משלב AC בנשים עם סרטן שד חיובי ל-HER2 (עם או בלי קולטנים להורמונים).
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את הטיפולים הללו ללא Paclitaxel במסגרת מחקר ניאו-אדג’וונטי על עוצמה מספקת להערכת הישרדות.
מתוך הכנס השנתי של ה-AACR
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!