מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש אוקטובר בכתב העת International Journal of Epidemiology עולה כי ישיבה בפני עצמה, בין אם בשעות הפנאי, בזמן צפייה בטלוויזיה או בעבודה, ללא תלות בפעילות גופנית, אינה קשורה עם הסיכון לתמותה.
במחקר בחנו החוקרים את ההשערה כי זמני ישיבה עשויים לנבא את הסיכון לתמותה מכל-סיבה ללא תלות בפעילות גופנית מתונה ומאומצת וכי הקשר עשוי להיות שונה עם סוגי ישיבה שונים.
מדגם המחקר כלל 3,720 גברים ו-1,412 נשים ממחקר Whitehall II שלא סבלו ממחלות לב וכלי דם ומסרו מידע אודות זמני ישיבה שבועיים (בעבודה, בשעות הפנאי, בזמן צפייה בטלוויזיה, בשעות הפנאי ללא צפייה בטלוויזיה, ובשילוב זמני ישיבה בעבודה ובשעות הפנאי) ומשתנים נלווים בין השנים 1997-1999. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין זמני ישיבה (שעות שבועיות) ובין הסיכון לתמותה. המעקב נמשך ממועד המדידה ועד לתמותה או תום המעקב ב-31 ליולי, 2014.
מהתוצאות עולה במהלך מעקב של למעלה מ-81,373 שנות-אדם (משך מעקב ממוצע של 15.7 שנים) תועדו 450 מקרי תמותה. לא תואר קשר בין אחד ממדדי הישיבה ובין הסיכון לתמותה, במודלים מתוקנים ולא-מתוקנים למשתנים שונים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי אין קשר בין זמני ישיבה ובין הסיכון לתמותה מכל-סיבה. ממצאי המחקר עשויים להשפיע על מקבלי ההחלטות ועל רופאים לנקוט משנה זהירות בהצבת הדגש על הרגלי ישיבה כגורם סיכון נפרד מפעילות גופנית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!