חוות דעות שניות הובילו לשינוי ההמלצות לאבחנה או טיפול בלמעלה מ-40% מהמשתתפים בתכנית שהציעה למשתתפים אפשרות קבלת חוות דעת שניה ללא עלות. עם זאת, ההשפעה של חוות דעת שניות על התוצאות הקליניות עדיין אינה ידועה.
רופאים מתכנית ארצית השלימו 6,791 חוות דעות שניות במגוון התמחויות ברפואה. עיקר הבקשות לחוות דעת שניה היו בתחום אורתופדיה (1,195), לאחר מכן אונקולוגיה והמטולוגיה (588). בקשות בנושא רפואת משפחתה (ארבע בקשות) ורפואת שינה (חמש בקשות) היו הכי פחות נפוצות.
הסיבות העיקריות לבקשת חוות דעת שניה כללו סיוע בבחירה בין אפשרויות טיפול (41.3%) וסוגיות אבחנתיות (34.8%).
מרבית חוות הדעת השניות אישרו את חוות הדעת המקוריות (56.8% ו-26.4% מחוות הדעות בנושאי אבחנה וטיפול, בהתאמה), או הבהירו אותן (17% ו-26.9%). חוות דעת שניות הובילו לשינוי באבחנה ב-14.8% מהמקרים ולשינוי בטיפול ב-37.4% מהמקרים. חוות דעת שניות הובילו לשינוי באבחנה או בטיפול ב-41.5% מהמקרים, ולשינוי הן באבחנה והן בטיפול ב-10.6% מהמקרים.
מבין 2,833 משתתפים שנשאלו, מרביתם (94.7%) היו שבעי רצון מחוות הדעת השניה, אך רק 61.2% תכננו למלא אחר ההמלצות שקיבלו.
לממצאי המחקר עשויות להיות השלכות חשובות בכל הנוגע לחוות דעת שניות בעתיד. ראשית, מנתונים בנושא עולה כי אחד מכל עשרים מטופלים צפוי לטעות אבחנתית בכל שנה. שנית, חולים מתעניינים יותר ויותר בנטילת חלק פעיל בטיפול בהם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!