במהלך הכנס השנתי ה-27 מטעם ה-European College of Neuropsychopharmacology הציגו חוקרים תוצאות סקר שכלל 315 מדענים בהולנד, מהן עולה כי לחץ לפרסם עשוי להוביל לשיבוש הליכים מדעיים. מהנתונים עלה כי 15% מהמשיבים הודו כי לאחרונה זייפו או שינו נתוני מחקר, למעלה מ-25% הודו כי מחקו נתונים או תוצאות שליליות ו-72% דירגו את הלחץ לפרסם כגבוה מדי.

החוקרים מסבירים כי מדענים נתונים תחת לחץ רב, ועליהם לפרסם הרבה מאמרים. לכן ישנן מריבות רבות ותחרות אודות סדר כותבי המאמר, עם השפעות מזיקות רבות. הם מוסיפים כי הלחץ לפרסם היה הגבוה ביותר באלו שהיו בשלבים המוקדמים של הקריירה שלהם.

ברקע למחקר הם מסבירים כי ישנן עוד ועוד עדויות לפיהן שיבוש הליכים מדעיים הוא בקנה מידה העשוי לפגוע באמינות המדע.

במאמר שפורסם ב-PLoS One בשנת 2013 בחנו חוקרים את הלחץ לפרסם בקרב 437 פרופסורים לרפואה בהולנד ומצאו מתאם בין הלחץ לפרסם ובין תסמיני שחיקה, כאשר 54% דיווחו כי הלחץ היה מוגזם ו-26% חשו כי ללחץ השפעה רעה על המדע הרפואי. במחקר אחר, שפורסם בכתב העת BMC Medical Education מוקדם יותר השנה, נבחנו באופן ספציפי תסמיני שחיקה בפרופסורים הללו, כאשר מהנתונים עלתה שכיחות גבוהה של תשישות נפשית.

במחקר שלישי נבחן הקשר האפשרי בין הלחץ לפרסם ובין דיווח עצמי על הונאה ב-315 מדעני רפואה פלמים. באמצעות סקר ארצי, המדענים התבקשו למלא שאלון תקף להערכת הלחץ לפרסם ושאלון להערכת שיבוש הליכים מדעיים, כמו גם לספק מידע דמוגרפי.

מהתוצאות עלה כי 15% מהמשתתפים דיווחו כי המציאו, שינו תוצאות, ביצעו גניבה ספרותית או שיחקו עם הנתונים במהלך שלוש השנים האחרונות. 25% דיווחו כי בשלב מסוים מחקו נתונים או תוצאות במטרה לאשר היפותזה ו-70% הודו כי כללו ברשימת הכותבים משתתפים שלא תרמו למחקר. בנוסף, 72% דירגו את הלחץ לפרסם כגבוה מדי ו-61% טענו כי ללחץ מסוג זה השפעה שלילית על האמינות והתוקף של המדע הרפואי.

לסיום, זוהה קשר בין הלחץ לפרסם ובין מדד חומרת שיבוש הליכים מדעיים.

מתוצאות מוקדמות של מחקר רביעי, שכלל שיחות עם קבוצות מיקוד של מדענים רפואיים, סטודנטים ומרצים, עלה כי למשתתפים השקפה צינית על כל נושא רשימת הכותבים, הטיית מימון וסיקור עמיתים. הם גם דיווחו על השפעות שליליות של מערכות תגמול ודירוג.

מעניין לציין כי נושא זה זוכה כעת להתייחסות מטעם ה-NIH (National Institutes of Health) ו-IOM (Institute of Medicine), המחפשים אחר מסלולי קריירה חליפיים לאלו המשלימים תואר PhD, אך ייתכן ואינם מתאימים למחקר.

מתוך הכנס השנתי ה-27 מטעם ה- European College of Neuropsychopharmacology

לידיעה במדסקייפ