מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש ספטמבר בכתב העת Lancet Diabetes & Endocrinology, עולה כי טיפול בסטטינים אינו מעלה את הסיכון לסיבוכים מיקרווסקולאריים בחולים שנטלו את הטיפול לפני אבחנת סוכרת.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חשיבות סטטינים בהתפתחות מחלה מיקרווסקולארית בחולים עם סוכרת אינה ידועה. הם ביקשו לבחון את ההשערה לפיה טיפול בסטטינים מעלה את הסיכון לרטינופתיה, נוירופתיה, נפרופתיה וגנגרנה של כף הרגל בחולי סוכרת.

במסגרת המחקר זוהו כל החולים המתגוררים בדנמק שהיו בגילאי 40 שנים ומעלה, ואובחנו עם סוכרת בתקופה שבין 1 בינואר, 1996, ועד 31 בדצמבר, 2009. החוקרים אספו את כל הנתונים אודות החולים והטיפול התרופתי וחילקו באקראי כ-15,000 חולים שטופלו בסטטינים באופן קבוע עד לאבחנה של סוכרת (מטופלים בסטטינים) והתאימו להם ביחס 1:3 כ-47,000 חולים שמעולם לא נטלו טיפול בסטטינים לפני האבחנה (חולים שלא טופלו בסטטינים).

התוצא העיקרי היה השוואת שיעורי ההיארעות המצטברים של רטינופתיה, נוירופתיה, נפרופתיה או גנגרנה של כף הרגל על-רקע סוכרת, בקרב מטופלים בסטטינים לעומת אלו שמעולם לא טופלו בסטטינים.

במהלך מעקב במשך כ-215,000 שנות-אדם, 2866 חולים פיתחו רטינופתיה סוכרתית, 1,406 חולים פיתחו נוירופתיה סוכרתית, 1,248 פיתחו נפרופתיה סוכרתית ו-2,392 חולים פיתחו גנגרנה של כף הרגל. בהשוואה לאלו שלא טופלו בסטטינים, בקרב מטופלים בסטטינים תועדו שיעורי היארעות מצטברים נמוכים יותר של רטינופתיה סוכרתית (יחס סיכון של 0.60), נוירופתיה סוכרתית (0.66) וגנגרנה של כף הרגל (0.88), אך ללא הבדל בשיעורי נפרופתיה סוכרתית. תוצאות אלו היו דומות לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון את הסיכון לתמותה, לאחר ניתוח לפי Propensity Score, לאחר תקנון למספר הביקורים אצל רופא המשפחה ועם סיווג לפי משתנים שונים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי טיפול בסטטינים לפני אבחנה של סוכרת אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלה מיקרווסקולארית. דרושים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם לסטטינים השפעה מגנה מפני צורות מסוימות של מחלה מיקרווסקולארית.

Lancet Diabetes Endocrinol. Published online September 9, 2014

לידיעה במדסקייפ