נתונים ממדגם גדול של חולים המטופלים במרכזים רפואיים של ה-VA (Veterans Affairs) תומכים במסקנות שפורסמו לאחרונה לפיהן טיפול באזיתרומיצין מביא לעליה משמעותית בסיכון לתמותה והפרעות קצב לב במהלך חמשת הימים הראשונים לטיפול. בנוסף, החוקרים מצאו כי טיפול בלבופלוקסצין לווה בעליה משמעותית בסיכון לתמותה והפרעות קצב לב, בהשוואה לטיפול באמוקסיצילין.

החוקרים מסבירים כי בדומה לכל טיפול תרופתי, על רופאים לזכור כי השימוש בתרופות אנטיביוטיות אינו חף מתופעות לוואי חמורות. בכל מקרה יש לשקול את הסיכונים והתועלת של טיפולים אנטיביוטיים ולעודד שיתוף החולה בתהליכי קבלת החלטות. הם מדגישים כי ישנן אפשרויות טיפול חליפיות, ויש לשקול זאת בעיקר בחלים מבוגרים או חולים עם מחלות לב.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות כ-980,000 משתתפים שקיבלו מרשם לטיפול באמוקסיצילין, כ-600,000 חולים שטופלו באזיתרומיצין וכ-200,000 שטופלו בלבופלוקסצין.

במשתתפים שטופלו באזיתרומיצין תועדה עליה משמעותית של 48% בסיכון לתמותה ועליה של 77% בסיכון להפרעות קצב לב, במהלך חמשת הימים הראשונים לטיפול, בהשוואה לאלו שטופלו באמוקסיצילין. הסיכון המוגבר הנ”ל לא תואר לאחר היום החמישי לטיפול, אך החוקרים מציינים כי אזיתרומיצין הינו טיפול אנטיביוטי קצר-טווח, הניתן לרוב למשך חמישה ימים בלבד.

מנגד, באלו שטופלו בלבופלוקסצין תועד סיכון מוגבר משמעותית לתמותה והפרעות קצב חב במהלך כל עשרת ימי הטיפול, אם כי הסיכון היה גבוה במיוחד במהלך חמשת הימים הראשונים. הסיכון לתמותה והפרעות קצב לב היה גבוה ב-149% ו-143% במהלך חמשת הימים הראשונים, בהשוואה לחולים שטופלו באמוקסיצילין, וגבוה ב-95% ו-75%, בהתאמה, בין היום השישי לעשירי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים תומכים בהשערה לפיה טיפול קצר-טווח מביא לעליה בסיכון להפרעות קצב לב ותמותה. הם מציינים כי לאחרונה מומחים ואיגודים רבים יצאו כנגד השימוש באזיתרומיצין לטיפול בזיהומים נפוצים. קיים חשש כי הטיפול משמש לעיתים קרובות מדי, עובדה התרמה להתפשטות עמידות נרחבת לטיפול אנטיביוטי.

Ann Fam Med 2014; 12: 121-127

לידיעה במדסקייפ