וויקיפדיה הינו האתר המוביל לקבלת מידע רפואי הן עבור מטופלים והן עבור הרופאים, כך עולה מדו”ח Engaging Patients Through Social Media לינואר 2014, מטעם ה-iMS Institute for Healthcare Informatics.
החוקרים בחנו את הקורלציה בין הטיפול התרופתי ובין תפיסת האתר ומצאו כי הקשר שונה בהתאם לגיל מחפשי המידע.
החוקרים כותבים כי מטופלים בוטחים ברופאים והגישה הנרחבת למדיה חברתית מציבה את אנשי הצוות הרפואי בעמדה נוחה לקבלת מידע אודות הטיפול הרפואי ברשת האינטרנט. עם את, בדומה לחברות תרופות, אנשי צוות רפואי לרוב מפגרים באימוץ טכנולוגיות חדשות.
בין ההמלצות העולות מהדו”ח לאנשי צוות רפואי, השגת הטיפול היעיל ע”י אנשי צוות רפואי תלויה בדרגת הנוחות של אנשי הצוות, כולל בפורומים של מדיה חברתית. בהצהרת מדיניות שפורסמה באפריל 2013, מטעם ה-American College of Physicians הציעו מומחים הנחיות מפורטות לרופאים בנוגע לשימוש הולם במדיה חברתית.
בעוד שההנחיות נוגעות לתרחישים ספציפיים של אינטראקציה דיגיטאלית בין רופאים ומטופלים, רופאים המפרסמים הודעות ובלוגים באתרים חברתיים, ומערכות יחסים בין-אישיות, הדו”ח של ה-IMS מספק תמונת מבט של השימוש הנוכחי במדיה החברתית. בין השאר, הנתונים מעידים כי השימוש הכולל ברשתות חברתיות עלה מ-8% בכלל המבוגרים ברשת בשנת 2005 ל-67% בסוף שנת 2012 והגיע עד 72% מהמבוגרים באינטרנט במרץ 2013. בתהליכי קבלת החלטות, רופאים משקיעים זמן כפול בשימוש במשאבים באינטרנט, בהשוואה לחומר מודפס. רופאים משקיעים כ-3 שעות שבועיות בצפייה בסרטוני וידאו באינטרנט למטרות מקצועיות.
מהערכת הביקורים באתרי אינטרנט ב-5,236 דפי וויקיפדיה בשפה אנגלית במהלך השנתיים האחרונות, מהדו”ח עלה כי מחלות נדירות יותר נטו למשוך ביקורים רבים יותר, בהשוואה למחלות נפוצות. ב-12 החודשים האחרונים, חמשת הדפים המובילים היו שחפת (4.2 מיליון ביקורים), מחלת קרוהן (4.1 מיליון ביקורים), דלקת ריאות (3.9 מיליון ביקורים), טרשת נפוצה (3.8 מיליון ביקורים) וסוכרת (3.4 מיליון ביקורים באתר).
החוקרים מסבירים כי לעיתים קרובות, למחלות נדירות יותר פחות מקורות מידע זמינים והן אינן מובנות היטב ע”י המטופלים והרופאים הממוצעים, בהשוואה למצבים נפוצים יותר, ומכאן הצורך הגדול יותר במקורות תקשורת חיצוניים.
הכותבים הסבירו כי הם נוהגים להשתמש במידע מאתר וויקיפדיה, אך לא כמקור עיקרי לקבלת מידע רפואי. הם נוהגים לאסוף מידע היסטורי או חברתי וכן לעיתים משתמשים בהפניות ממקורות רפואיים. הם גם נהוגים להיעזר בחיפוש ב-Google ו-Google Scholar, כמו גם מקורות מידע מיועדים לרופאים, דוגמת UpToDate, Epocrates ו-ACP Smart Medicine. להערכתם, כל מקור מידע נוסף עשוי להיות בעל חשיבות.
המומחים מסבירים כי לפני שמשתפים מידע עם המטופלים, חשוב להרגיש בנוח כי מדובר במקור מידע מדויק וכי המידע מבוסס-ראיות, ללא תלות במקורות. עם זאת, נראה כי המטופלים מתבססים על וויקיפדיה באופן נרחב. מטופלים צעירים נוטים לחפש טיפול לפני התחלתו, בעוד שאלו בגילאי 50 שנים ומעלה לרוב מתחילים ראשית את הטיפול, ולאחר מכן מחפשים אחר מידע אודותיו.
מהערכת דפי מאמרים בוויקיפדיה בנוגע לחמישה נושאים רפואיים סוכרת, טרשת נפוצה, דלקת מפרקים שגרונית, סרטן שד וסרטן ערמונית עלה כי התוכן או המשמעות של המידע במאמרים השתנו בממוצע 16-46 פעמים בחודש מאז שפורסמו. 100 השינויים האחרונים בחמשת המאמרים, רובם שינויים מג’וריים, נערכו במהלך 5-12 החודשים האחרונים.
המלצה נוספת העולה מהדו”ח נוגעת לעניין הרב המשקיעים אנשי צוות רפואי בתמיכה, עדכון ותחזוקה של המידע הרפואי המשמש מטופלים ברשת, כולל באתר וויקיפדיה.
הכותבים סבורים כי על רופאים להיות אחראיים למהימנות הנתונים המתפרסמים לציבור הרחב, כולל אתרים דוגמת וויקיפדיה.
מתוך דו”ח ה-IMS
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!