במאמר שפורסם במהדורת 27 בספטמבר של כתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהם עולה כי ניתן לטפל בהצלחה במקרים של רגישות-יתר לקלופידוגרל באמצעות מחזור בודד בן שלושה שבועות בפרדניזון, ללא צורך בהפסקת הטיפול בנוגד הטסיות.
החוקרים הוכיחו כי רגישות היתר נעלמה בכל 62 המטופלים, למעט אחד, עם טיפול בן שלושה שבועות בפרדניזון. במהלך הטיפול, ניתן להמשיך בטיפול בקלופדיוגרל.
לדברי החוקרים, כיום, הדרך הנפוצה ביותר להתמודד עם מקרים של רגישות-יתר הינה הפסקת הטיפול בקלופידוגרל או העברתם לטיפול נוגד-טסיות חלופי. אך צעד זה מציב אותם בסיכון לאירועים, וחלק מהחולים גם מגיבים לתרופות אחרות. מהמחקר הנוכחי עולה כי אין צורך בהפסקת הטיפול בקלופידוגרל.
במסגרת המחקר זיהו החוקרים 62 חולים עם תגובות רגישות-יתר לקלופדיוגרל. מבין אלו, 35% דיווחו על תופעות לוואי לטיפולים תרופתיים קודמים. טיפול בפרדניזון הוחל במינון 30 מ”ג, פעמיים ביום, עם הפחתה הדרגתית של המינון במהלך תקופה של שלושה שבועות. הטיפול הביא להפוגה מלאה בתגובת רגישות-יתר ב-61 חולים (98%). בדיקות עוריות אישרו נוכחות תגובות רגישות-יתר מאוחרות לקלופידוגרל ב-34 חולים (81%) ותגובת רגישות-יתר מיידית בשלושה מבין 42 חולים (7%).
החוקרים מדווחים כי טיפול בן שלושה שבועות בסטרואידים נסבל היטב, אינו כרוך בתופעות לוואי ארוכות-טווח מאחר ומדובר בטיפול בן מספר שבועות בלבד. יש לנקוט משנה זהירות בחולי סוכרת, מאחר שטיפול בסטרואידים עשוי לגרום להפרעות באיזון רמות הסוכר בדם.
המחקר מוכיח גם כי תגובה אלרגית עשויה להיות מפושטת פריחה נרחבת על כל הגוף או מקומית הופעה באתר אחד או שניים בלבד. במחקר הנוכחי, פריחה מפושטת תועדה ב-79% מהחולים ופריחה מקומית ב-16% בלבד, כאשר יתר 5% המשתתפים פיתחו אנגיואדמה או אורטיקריה.
החוקרים גם ערכו תבחינים עוריים להערכת תגובה ל-Prasugrel ו-Ticlopidine ומצאו כי 17% מהחולים עם רגישות-יתר לקלופידוגרל היו אלרגיים גם לטיפול ב-Prasugrel, 24% פיתחו תגובה אלרגית גם ל-Ticlopidine, ו-7% היו אלרגיים לשלוש התרופות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!