מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון נובמבר של ירחון New England Journal of Medicine (NEJM) עולה כי חולים עם תרומבוציטופניה אימונית אשר טופלו בתכשיר Romiplostim הראו שיעור גבוה יותר של תגובת הטסיות לטיפול והיארעות נמוכה יותר של כישלון טיפולי וצורך בכריתת טחול. בנוסף, הראו חולים אלו פחות אירועים דימומיים וצורך במתן מוצרי דם, ואיכות חיים גבוהה יותר מאלו שקיבלו את הטיפול המקובל.
החוקרים מסבירים כי התכשיר Romiplostim הינו תכשיר מימטי ל-Thrombopoietin, המגביר את ספירות הטסיות בחולים עם תרומבוציטופניה אימונית, וזאת עם שיעור נמוך יחסית של תופעות לוואי.
במסגרת המחקר הנוכחי, אשר נמשך 52 שבועות ובוצע בתווית גלויה, הוקצו אקראית 234 חולים מבוגרים עם תרומבוציטופניה אימונית, שלא עברו כריתת טחול, לקבל את הטיפול המקובל (כך ב-77 חולים) או לחילופין זריקות תת-עוריות שבועיות של Romiplostim (157 חולים). היעד העיקרי של המחקר היה ההיארעות של כישלון טיפולי וצורך בכריתת טחול. יעדיו המשניים כללו את השיעור של תגובת הטסיות לטיפול (תגובה שהוגדרה כספירת טסיות של >50×109 לליטר בביקור כלשהו), תוצאות בטיחות ואיכות החיים.
החוקרים מדווחים כי שיעור תגובת הטסיות לטיפול בקבוצת ה-Romiplostim היה גבוה פי 2.3 מזה בקבוצת הטיפול המקובל (95% CI = 2.0-2.6; p<0.001). בנוסף, חולים שטופלו ב-Romiplostim הראו היארעות נמוכה משמעותית של כישלון טיפולי (18 מתוך 157 חולים, 11%) לעומת אלו שקיבלו את הטיפול המקובל (23 מבין 77 חולים, 30%; p<0.001). יחס הסיכון לכישלון טיפולי עמד לפיכך על 0.31 בעקבות הטיפול ב-Romiplostim לעומת הטיפול המקובל (95% CI = 0.15-0.61).
החוקרים מוסיפים כי גם הצורך בכריתת טחול היה פחות תכוף בקרב חולים שטופלו ב-Romiplostim (14 מתוך 157 חולים, 9%) לעומת אלו שקיבלו את הטיפול המקובל (28 מתוך 77 חולים, 36%; p<0.001; OR, 0.17; 95% CI = 0.08-0.35).
באשר לשיעור האירועים הדימומיים, הראו החולים בקבוצת ה-Romiplostim שיעור נמוך יותר, פחות צורך בעירויי דם ושיפור רב יותר באיכות החיים בהשוואה לקבוצת הטיפול המקובל. לדברי החוקרים, תופעות לוואי רציניות אירעו ב-23% מהחולים בקבוצת ה-Romiplostim לעומת 37% מהחולים בקבוצת הביקורת (28 מתוך 75 חולים).
החוקרים מסכמים כי השימוש בתכשיר Romiplostim בקרב חולים מבוגרים עם תרומבוציטופניה אימונית היה קשור בשיעור גבוה יותר של תגובת הטסיות לטיפול, היארעות נמוכה יותר של כישלון טיפולי וצורך בכריתת טחול, פחות אירועים דימומיים וצורך במתן מוצרי דם, וכן איכות חיים גבוהה יותר בהשוואה לטיפול המקובל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!