מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Pediatrics עולה כי די באובדן שמיעה באוזן אחת בכדי להביא להפרעות שפה בילדים. עם זאת, ילדים עם הפרעת שמיעה זו לעיתים קרובות אינם מקבלים את העזרה לה הם זקוקים, דוגמת ישיבה בשורה קדמית בכיתה, עזרי שמיעה או חינוך מיוחד.
המסר העיקרי של המחקר הוא שאין להתעלם מילדים עם אובדן שמיעה באוזן אחת.
במסגרת המחקר נכללו 74 ילדים עם אובדן שמיעה חד-צדדי. בנוסף, עבור כל ילד בקבוצת המחקר, החוקרים בחנו אח אחד בגיל בית-ספר, עם שמיעה תקינה.
בקבוצת המחקר תועדו מדדים נמוכים יותר בהבנת שפה (p=0.003), ביטוי אוראלי (p=0.007), עם שכיחות גבוהה יותר לטיפול בדיבור, בהשוואה לאחיהם, אך עם ציונים דומים במבחני אינטליגנציה.
הכנסה משפחתית והשכלה אימהית היו גורמים מנבאים בלתי-תלויים לביטוי אוראלי. בניגוד לילדים עם אובדן שמיעה בשתי האוזניים, להם הותאמו באופן שגרתי עזרי שמיעה והתאמות למוגבלות, אובדן שמיעה חד-צדדי אינו נחשב בהכרח לאובדן שמיעה משמעותי.
החוקרים מוסיפים כי מהתוצאות עולה כי ילדים עם אובדן שמיעה חד צדדי מתאימים לאותם עזרי שמיעה כמו ילדים עם אובדן שמיעה בשתי האוזניים.
מעבר לעזרי שמיעה, קיימות מספר אפשרויות לסייע לילדים אלו, כולל מערכת FM, שיכולה להגביר את קול המורה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!