תרופות אנטי-פסיכוטיות משמשות לעיתים קרובות לטיפול במבוגרים עם מוגבלות אינטלקטואלית והתפתחותית (IDD או Intellectual and Development Disabilities), לעיתים קרובות ללא עדות לתיעוד של אבחנה פסיכיאטרית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת Canadian Journal of Psychiatry.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 51,881 מבוגרים עם IDD מתחת לגיל 65 שנים, נכון לאפריל 2010, שהיו במעקב עד מרץ 2016.
במהלך שש שנות המעקב, 39.2% מהמבוגרים (20,316) קיבלו מרשם לטיפול אנטי-פסיכוטי, כאשר ב-28.9% מהם לא היה תיעוד של אבחנה פסיכיאטרית. חולים ללא אבחנה פסיכיאטרית היו שונים משמעותית מחולים עם אבחנה של מחלה פסיכיאטרית. בפרט, אלו עם תיעוד של אבחנה פסיכיאטרית היו מבוגרים יותר, עם סיכוי נמוך יותר לקבלת טיפול נוגד-דיכאון או בנזודיאזפינים בשנה הקודמת וסיכוי נמוך יותר לפניה לקבלת טיפול אמבולטורי או אקוטי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב חולים עם מוגבלות אינלקטואלית והתפתחותית שכיחות גבוהה יחסית של טיפול אנטי-פסיכוטי, כאשר הטיפול ניתן לעיתים קרובות ללא תיעוד של אבחנה פסיכיאטרית. הם קוראים למתן דגש לאופן מתן טיפול אנטי-פסיכוטי ומעקב אחר אוכלוסיית חולים זו במטרה להבטיח טיפול תרופתי הולם.
Can J Psych. Published online August 23, 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!