האם בדיקת MRI טובה יותר בזיהוי גידולי נזופרינקס בשלב מוקדם?

מקור: Cancer

בדיקת MRI הדגימה רגישות של מעל 90% לזיהוי ממאירויות של הנזופרינקס, עם שיעורי זיהוי גבוהים יותר מאנדוסקופיה של 65.6% לאורך חמש שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Cancer. בדיקת MRI הייתה טובה במיוחד בזיהוי גידולים בשלב מוקדם, עם שיעורי זיהוי של 20.9 לעומת 12.3 מקרים ל-1,000 עם MRI לעומת אנדוסקופיה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעוד שהערכה אנדוסקופית של הנזופרינקס עם ביופסיה מהווה את הבדיקה האבחנתית הטובה ביותר בחולים עם EBV, הרגישות של הבדיקה לזיהוי קרצינומה של נזופרינקס בשלב מוקדם מוגבלת בשל אתגרים הכרוכים בזיהוי נגעים קטנים או בתת-רירית. מחקרים קודמים מצאו כי בדיקת MRI מזהה 17-34% יותר מקרים של קרצינומה של נזופרינקס במטופלים אסימפטומטיים עם EBV ו-47% יותר מקרי סרטן בשלב I/II לעומת אנדוסוקפיה במהלך הסקירה הראשונית.

המחקר מבוסס-אוכלוסייה כלל 814 מבוגרים בגילאי 30-69 שנים עם EBV, בין אוקטובר 2014 עד נובמבר 2018. המשתתפים עברו הערכה אנדוסקופית של הנזופרינקס ובדיקת MRI, כאשר ממצאים חריגים באחת הבדיקות הובילה להשלמת אנדוסקופיה שניה עם ביופסיה.

התוצאים העיקריים כללו את שיעורי זיהוי קרצינומה של נזופרינקס לאורך חמש שנים בכלל ולפי שלב הגידול, שיעורי תוצאה שלילית-שגויה, כאשר תוצאי סיום משניים כללו רגישות, סגוליות, ערך מנבא חיובי ושיעור הפניות.

בדיקת MRI הדגימה שיעור זיהוי כולל של קרצינומה של נזופרינקס גבוה יותר מאנדוסקופיה (36.9 לעומת 25.8 ל-1,000, p=0.007), עם שיעורים טובים יותר משמעותית של זיהוי גידול בשלב מוקדם (20.9 לעומת 12.3 ל-1,000, p=0.020).

שיעור תוצאות שליליות-שגויות היה נמוך יותר משמעותית עם MRI לעומת אנדוסקופיה (3.0 לעומת 14.9 ל-1,000, p=0.024), כאשר MRI הדגים רגישות גבוהה יותר (93.8% לעומת 65.6%, p=0.007).

בהשוואה לאנדוסקופיה, בדיקת MRI הדגימה סגוליות נמוכה יותר (84.0% לעומת 92.8%, p<0.001) וערך מנבא חיובי גבוה יותר (19.6% לעומת 27.6%, p=0.019).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בדיקת MRI יחידה נמצאה טובה יותר מאנדוסקופיה לזיהוי קרצינומה של נזופרינקס, בפרט לזיהוי גידולים בשלב מוקדם באוכלוסיות בסיכון גבוה, במהלך תקופה של חמש שנים, רמז לכך שניתן להאריך את מרווח בדיקות הסקר החוזרות לחמש שנים בנבדקים ללא ממצא חריג ב-MRI. באלו עם ממצאים חריגים בבדיקת MRI וביופסיות שליליות, מומלץ מעקב הדוק עם בדיקות סרולוגיות ל-EBV ואנדוסוקפיה למשך שלוש שנים.

Cancer, Jan 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת מעקב פעיל, הקרנות וניתוח על התפקוד הווסטיבולרי, התסמינים הווסטיבולריים ואיכות החיים בחולים עם שוואנומה וסטיבולרית

השפעת מעקב פעיל, הקרנות וניתוח על התפקוד הווסטיבולרי, התסמינים הווסטיבולריים ואיכות החיים בחולים עם שוואנומה וסטיבולרית

מקור: Eur Arch Otorhinolaryngol
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|17/11/2026

מטרת המחקר הערכת השפעתן של שלוש גישות טיפוליות: מעקב פעיל, הקרנות וניתוח, על התפקוד הווסטיבולרי, על התסמינים הווסטיבולריים ועל איכות החיים בחולים עם שוואנומה וסטיבולרית (Vestibular Schwannoma, VS) חד־צדדית

השוואת יעילות מכשירי שמיעה דו־צדדיים לעומת מכשיר שמיעה חד־צדדי בירידת שמיעה הקשורה לגיל: מחקר קליני אקראי

השוואת יעילות מכשירי שמיעה דו־צדדיים לעומת מכשיר שמיעה חד־צדדי בירידת שמיעה הקשורה לגיל: מחקר קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|08/11/2026

ירידת שמיעה הקשורה לגיל (Age-Related Hearing Loss, ARHL) היא תופעה שכיחה ביותר, המתאפיינת בדרך כלל בירידת שמיעה תחושתית־עצבית, דו־צדדית וסימטרית, בדרגה קלה עד בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן