צורכי הקשישים בשעות (ובשבועות) של חרום בטחוני/ ד”ר ארתור ליבוביץ, עורך מדור גריאטריה

אומרים שכאשר התותחים רועמים המוזות שותקות. לגבי המחקר ותכנון השירותים הרפואיים  לא נאמר מה הם עושים בשעת מלחמה. מהאזנה לתקשורת  נראה שהמוזות דווקא לא שתקו  כל כך : שירים הולחנו ושודרו, ואלפי מילים הודפסו. ואני חושב שגם המחקר ותכנון השירותים לא נזנחו. בתור אחד שעוסק בנושא  מצב הקשישים בשעת חירום  ( ראה מאמר בשם “פגיעות הקשישים בשעת אסון” שפרסמתי במדור זה לפני מספר חדשים) אני יכול להצביע על כך שכצפוי  – התגלה שהקשישים הם  האוכלוסייה  החלשה , הפגיעה והנזקקת ביותר בשעת חרום. והייתה זו שעת חרום מתמשכת עם  איום ופגיעות שהשתרע על פני שבועות רבים.

. בקורס שאני נותן לתלמידי תאר שני באפידמיולוגיה ורפואה מונעת באוניברסיטת תל אביב ערכנו סמינריון על צורכי הקשישים בשעת חרום. לאור  הניסיון במקומות אחרים  בחנו את שעת החרום על פי מודל של רעידות אדמה  ( כמו בטורקיה), או נזק בגלל סופת הוריקן  ( כמו בניו אורלינס לפני שנה).

בדיונים חזינו כי המשימה המורכבת ביותר היא פינוי הקשישים. ואמנם הניסיון של השבועות האחרונים

מאשר זאת. הבט נוסף  שעלה, קשור בקשיים שנובעים מאירועים איומים  ביטחוניים. למעשה חזינו שמעל שבוע  עלולות להתעורר בעיות קשות לתשושים, לנכים ולמוגבלים  הגרים בביתם. בסמינר   על צורכי הקשישים בשעת חרום.,דנו בעיקר בבעיות של מחסור , רציפות טיפול  וצורכי תמיכה נפשית ואנושית . מטחי הקטיושות   שחוו תושבי הצפון העלו במלוא חריפותה ומורכבותה  בעיה  נוספת , והיא השהות במקלט ו או במרחב מוגן והצורך להיכנס ולצאת ממנו מספר  (רב ) של פעמים ביממה. כיצד התמודדו הקשישים והמוגבלים עם המצב הזה? זו מציאות שלא  נחוותה עד כה בעולם לא בהוריקנים ,לא ברעידות האדמה ולא נחקרה במלחמות קודמות. יש לאסוף את הנתונים , להתחלק בניסיון וללמוד את הנושא. מוקדם עדיין להפיק לקחים אך כבר היום אפשר לומר כי חשוב שבשעת חרום יוגדרו סמכויות בעיקר למתן העזרה לקשישים ולנכים הגרים בביתם. קשישים הנמצאים במסגרות מוסדיות , מטבע הדברים מרוכזים,צורכיהם ומגבלותיהם ידועים ומוכרים וקיים צוות שאמור לדאוג להם.

הקשישים בקהילה מפוזרים בבתים חלקם אינם מוכרים למערכות השונות, לחלק יש משאבים חברתיים משפחתיים מוגבלים וכאשר הם נמצאים במשך שבועות תחת אש   עולות שאלות כבדות משקל לגבי צרכיהם.

. בינתיים שמענו בתקשורת על מעשים רבים על אנשים טובים שעזרו לשכניהם הקשישים. אכן זו העזרה הבלתי פורמאלית  שאנו  ומכירים  ומוקירים. טיפוח  העזרה הבלתי פורמאלית  לקשישים בקהילה  והעלאת הנושא לדיון הציבורי,  חיוניים . ואולי חשוב לכלול גם במסרים של פיקוד העורף פנייה ברוח זו.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תוצאות כריתת בלוטת התריס במבוגרים סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תוצאות כריתת בלוטת התריס במבוגרים סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: JAMA
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|27/05/2026

שיעור הולך וגדל של מטופלים מבוגרים (גיל ≥65 שנים) עוברים כריתת בלוטת התריס, על רקע הזדקנות האוכלוסייה. לאור תוצאות לא חד־משמעיות בספרות, חשוב להבהיר אם לפרופיל הבטיחות של הניתוח יש מאפיינים שונים בגיל המבוגר, לצורך הערכת סיכונים מיטבית וייעוץ למטופלים

סיכום מחקר KEYNOTE-689: פמברוליזומאב (Pembrolizumab) (Keytruda) כטיפול פרי־אופרטיבי

סיכום מחקר KEYNOTE-689: פמברוליזומאב (Pembrolizumab) (Keytruda) כטיפול פרי־אופרטיבי

מקור: NEJM
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|13/05/2026

מחקר פאזה III, אקראי ורב־מרכזי זה בחן את היעילות ואת הבטיחות של מתן חוסם ה־PD-1, פמברוליזומאב (קיטרודה), בשילוב עם הסטנדרט הטיפולי המקובל (ניתוח + קרינה או כימותרפיה) עבור חולים עם HNSCC נתיח בשלב III או IVA

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן