ציסטות גרמיות פשוטות (Simple bone cyst SBC) הן ממצא שכיח יחסית בילדים. הממצא שפיר, אך גורם להחלשת העצם. רוב הציסטות מאובחנות לאחר שבר או בצילום אקראי. הציסטה מופיעה בד”כ בעצמות הארוכות, מכילה נוזל צהבהב שקוף ומוקפת בשכבה חד תאית של תאי אפיתל היוצרת הפרדה מהחלל התוך לשדי בעצם. אין יודעים מהי הסיבה המדויקת להופעת הציסטות. טיפולים שונים נהוגים לריפוי הציסטה. בין השאר כריתה מלאה והשתלת עצם, גירוד שולי הציסטה והכנסת שתל עצם או הזרקת מח עצם או חומרים סינטטיים אחרים האמורים לגרות צמיחת עצם, הזרקת סטירואידים וכן יצירת חורים רבים בשולי הציסטה. המחברים סוקרים את תוצאותיהם בטיפול בSBC ע”י מסמור תוך לשדי במסמרים גמישים  (EIN: Elastic intramedullary nailing ) 

שיטות: המחקר כלל 47 ילדים שטופלו בשיטה הנ”ל. 36 בנים ו 11 בנות. טווחי הגילאים היו 4-13 (ממוצע 8.9 שנים). משך המעקב היה 2.4 שנים עד 11 שנים (6.5 שנים בממוצע.) 36 ציסטות היו בהומרוס והשאר בפימור. 27 מהצסיטות בהומרוס היו בחלקו המקורב  ו 19 נשקו ללוחית הצמיחה. 9 מ 11 הציסטות בפימור היו בחלקו המקורב באיזור הסובטרוכנטרי, אינטרטרוכנטרי ובצוואר הירך עצמו. 45 מטופלים מתוך ה 47 הופיעו בשל שבר פתולוגי. בניתוח בוצעה החזרה סגורה וקיבוע ב 2 EIN. איזור השבר לא נפתח כירורגית, ולא נלקחה ביופסיה. במסגרת המעקב לאחר הניתוח בוצעו צילומי רנטגן יום לאחר הניתוח וכן חודש, 3 חודשים, חצי שנה ושנה לאחר הניתוח ולאחר תקופה זו אחת לשנה.

תוצאות: התוצאות נקבעו על פי צילומי הרנטגן. החלמה מלאה פירושה היעלמות הציסטה, החלמה חלקית פירושה שהציסטה התמלאה ברובה אך יש עדין איזורים קטנים של אוסטיאוליזיס, חזרה פירושה מצב בו הציסטה החלה להתמלא אך הופיעה שוב, והאפשרות האחרונה היא חוסר תגובה. שתי האפשרויות האחרונות הוגדרו ככישלון של הטיפול. מתוך 47 הציסטות 31 החלימו במלואן (65.9%), 16 החלימו חלקית (34.1%). לא היה אף מקרה של חזרה או אי תגובה. הציסטות החלימו או החלימו חלקית תוך 36 חודשים. ב 14 מטופלים המסמרים הוצאו לאחר תקופה ממוצעת של 30 חודשים לאחר הניתוח. לא נצפו מקרי חזרה של הציסטה לאחר הוצאת המסמרים. באחד המקרים לא הייתה תגובה תוך 3 חודשים ולכן בניתוח נוסף הוכנס מסמר נוסף והחלמה של הציסטה חלה תוך חודש. בקרב כל המנותחים לא נצפו סיבוכי זיהום, פגיעה בלוחית הצמיחה או שברים חוזרים (במקרה אחד שבר של ההומרוס דרך הציסטה המקובעת אך זה התרחש בתאונת דרכים במנגנון הכרוך באנרגיה גבוהה).

דיון: המחבר מנתח את שיטות הטיפול השונות. מצוטט מאמר נוסף המתאר טיפול במסמרים גמישים. במאמר זה 32 מטופלים, ב14 הושגה החלמה מלאה, ב 16 החלמה חלקית ובשני מקרים הציסטה חזרה. זמן המעקב הממוצע היה שנתיים וחצי. ב 9 מקרים נדרשה החלפת המסמרים למסמרים ארוכים יותר בשל התארכות העצם במהלך הצמיחה. לסיכום המחברים מדגישים כי גם בשיטות הטיפול האחרות מושגת תגובה כזו או אחרת של הציסטה אך זו יתרון הטיפול ב EIN הוא אפשרות הפעלה מוקדמת בשל ייצוב השבר (אם קיים) וחיזוק העצם. 

De Sanctis N, Andreacchio A. Elastic stable intramedullary nailing is the best treatment of unicameral bone cysts of the long bones in children? J Pediatr Orthop 2006;26:520-525

הערות העורך: אתרכז בשתי סוגיות עיקריות. המחבר לא ציין זמן החלמה ממוצע של הציסטות. הוא הסתפק באמירה כי הציסטות התמלאו לחלוטין או חלקית תוך 3 שנים. המהלך הטבעי של SBC הוא מילוי הדרגתי של הציסטה עד היעלמותה עם השנים. כיוון שאין במאמר זה קבוצת ביקורת, יתכן לפחות באופן תיאורטי כי במשך תקופה זו גם ציסטות שלא טופלו כלל היה מחלימות. (המחבר אמנם מציין כי באחד המקרים בהם לא נצפתה תגובה תוך 3 חודשים, הוחדר מסמר נוסף, אך לא ברור האם בשאר המקרים החלו השינויים הציסטות במסגרת זמן זו)

הערה נוספת מתייחסת להערכת תוצאות הטיפול של המסמור. בתמונות המצורפות למאמר מופיע מקרה של ציסטה בפימור שטופלה במסמור. המחבר מציין החלמה מלאה אם כי בצילומים ניתן להבחין בשאריות הציסטה. זו הבעיה העיקרית בניתוח תוצאות טיפול על סמך ממצאי רנטגן. ההערכה אינה תמיד אובייקטיבית (בעיקר במאמר זה בו לא צוין מי קבע את הדירוג הרנטגני של הציסטה לאחר המסמור). לכן בעצם קשה להשוות בין תוצאות שיטות טיפול שונות המתוארות מאמרים שונים.

בכל אופן לפנינו שיטת טיפול נוספת אותה יש לשקול בבואנו לטפל ב SBC. שיטה זו כדאית בעיקר במקרה של ציסטות בצוואר הירך בהן אנו מנסים להימנע מחשיפה כירורגית רחבה, ומשתדלים לספק ייצוב אופטימלי לצוואר הירך על מנת למנוע שברים במקום בעיתי זה.