ממחקר חדש עולה כי Lipitor (Atorvastatin Calcium) מביא לשיפור תפקוד כלייתי בחולים עם מחלת לב קורונרית ורמות כולסטרול גבוהות. השיפור היה הגדול ביותר במטופלים במינון הגבוה ביותר (80 מ”ג).
הנתונים נאספו מכ-8,000 משתתפים במחקר TNT (Treating to New Targets), שהוצג בכנס השנתי ה-55 של American College of Cardiology ופורסם ב-Journal of the American College of Cardiology.
כ-20 מליון אמריקאים סובלים ממחלת כליות כרונית (CKD), ופגיעה ביכולת הסינון של טוקסינים מהדם, עד למצב של כשל כלייתי. חולים עם רמות כולסטרול גבוהות ורמות LDL גבוהות מצויים בסיכון מוגבר לפתח הפרעה בתפקודי הכליות.
לדבר החוקרים, הם שיערו כי Atorvastatin יספק הגנה ויאט את ההדרדרות האופיינית בתפקוד הכלייתי בחולים אלו, אך הם לא ציפו לשיפור כה משמעותי.
במסגרת ניתוח הנתונים החוקרים העריכו את מדדי eGFR בתחילת המחקר ולאחר 5 שנות המחקר. eGFR משמש להערכת התפקוד הכלייתי CKD מוגדר כמדד eGFR נמוך מ-60 מ”ל לדקה. eGFR יורד באופן טבעי עם הגיל. המשתתפים במחקר TNT לא הראו ירידה ב-eGFR מטופלי Lipitor במינון 10 מ”ג הראו שיפור בתפקוד הכלייתי (5.6%), ומטופלים במינון 80 מ”ג הראו שיפור משמעותי בתפקוד הכלייתי (8.5%). 50% ממטופלי Lipitor במינון 80 מ”ג לא סווגו עוד כ-CKD.
במחקר TNT השתתפו גברים ונשים בגיאלי 35-5 מ-14 מדינות. המאפיינים הדמוגרפיים של המשתתפים שנכללו בניתוח הנתונים היו דומים לאוכלוסיית TNT והותאמו היטב בין קבוצות הטיפול.
Lipitor היא התרופה הנפוצה ביותר להורדת רמות כולסטרול, עם ניסיון של קרוב ל-107 מליון שנות מטופלים. היא משמשת בחולים עם מספר גורמי סיכון למחלות לב, דוגמאת סיפור משפחתי, יל”ד, גיל, רמות HDL נמוכות או עישון, להורדת הסיכון להתקף לב או שבץ, ויחד עם דיאטה דלת-שומן, להורדת רמות כולסטרול.
Lipitor משמשת גם בחולי סכרת מסוג 2 בעלי גורם סיכון נוסף דוגמאת יל”ד, עישון, או סיבוך אחר של סכרת, כולל מחלה עינית וחלבון בשתן, להורדת הסיכון לשבץ והתקף לב.
Lipitor אינה מתאימה לכל אחד, היא אינה מיועדת לחולים עם מחלות כבד ואינה מתאימה לנשים מניקות, הרות, או עתידות להיכנס להריון.
מטופלי Lipitor צריכים ליידע את הרופא שלהם באשר לכל כאב שרירים חריג או חולשה, שיכולים להיות סימן לתופעות לוואי חמורות בשרירים. המטופלים צריכים ליידע את הרופאים שלהם בנוגע לכל תרופה שהם נוטלים, מאחר שכך ניתן למנוע אינטראקציות אפשריות בין תרופות. הרופאים צריכים לעקוב אחר תוצאות בדיקות הדם ותפקודי הכבד לפני ובמהלך הטיפול, ולהתאים את מינון התרופה. תופעות הלוואי השכיחה ביותר כוללות גזים, עצירות, כאב בטן, וצרבת, אך הן נוטות להיות קלות וחולפות מעצמן.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!