ממחקר חדש עולה כי שיעורי התמותה והאירועים הטרומבוטיים קטנים יותר במטופלים המנהלים בעצמם את מינון קומדין (Warfarin).
מספר מחקרים הציעו כי ניטור עצמי של נוגדי קרישה עשוי להיות דומה, או אף טוב יותר מהניטור הסטנדרטי. בניטור עצמי, הנבדק יכול לבדוק את עצמו ולהתאים בעצמו את הטיפול בהתאם למינון שנקבע מראש, או לבדוק את עצמו ולבקש מרופא לתת לו את המינון המותאם. יתרונות ניטור עצמי כוללים שיפור הנוחות למטופל, היענות טובה יותר לטיפול, ניטור תכוף יותר, וירידה במספר האירועים הטרומבוטיים וסיבוכים המורגיים.
החוקרים יצרו קשר עם יצרנים וחוקרים אחרים שערכו מחקרים דומים, וניתחו את התוצאות לדימומים מג’וריים ומינורים, אירועים טרומבוטיים, תמותה, תוצאות הבדיקות בטווח, תדירות הבדיקות ואפשרות ביצוע ניטור עצמי.
ב-14 מחקרים של ניטור-עצמי, הערכות הראו ירידה משמעותית באירועים טרומבוטיים (OR=0.45, 95% CI=0.30-0.68), תמותה מסיבה כלשהי (OR=0.61, 95% CI=0.38-0.98), ודימום מג’ורי (OR=0.65, 95% CI=0.42-0.99).
במחקרים ששילוב ניטור עצמי והתאמת הטיפול באופן עצמאי, נרשמו ירידות משמעותיות באירועים טרומבוטיים (OR=0.27, 95% CI=0.12-0.59), ובתמותה (OR=0.37, 95% CI=0.16-0.85), אך לא בדימום מג’ורי (OR=0.93, 95% CI=0.42-2.05), או בדימום מינורי. ב-11 מחקרים נמצא קשר בין ניטור עצמי ובין שיפור בממוצע ערכי INR בטווח.
מגבלות המחקר כללו את האפשרות לפספוס מחקרים שפורסמו ומחקרים שלא פורסמו. שונות באיכות הטיפול בקבוצת הביקורת, חוסר יכולת לשלב את הפרופורציות של מחקרים בטווח או בממוצע הזמן או לקבוע את שיעור התצפיות, והמחקר הארוך ביותר נמשך רק שנתיים.
ניטור עצמי מביא לשיפור באיכות הטיפול בנוגדי-קרישה אורליים. מטופלים המסוגלים לנטר בעצמם ולהתאים את הטיפול חשופים למספר קטן יותר של אירועים טרומבוטים ותמותה, בהשוואה למטופלים שמסוגלים לנטר את עצמם בלבד. עם זאת, לא כל המטופלים מסוגלים לנטר את הטיפול בעצמם, ויש לזהות את המטופלים המתאימים ולחנך אותם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!