סקירה חדשה המפורסמת במדסקייפ בוחנת את הידוע על ההשלכות הרפואיות של האוזון על רקמת העור.
לאחרונה דווח כי מגע כרוני עם אוזון עשוי להזיק לעור. מחקרים שונים מעידים על ריקון מתמשך מתכולת האנטי-אוקסידנטים ב-stratum corneum העלולה להוביל להפעלת מסלולים הגורמים לתגובה תאית פעילה בשכבות העמוקות יותר של העור. שימוש במודל in vivo הראה עליה בתגובות העוריות הפרוליפרטיביות, האדפטיביות והפרו-דלקתיות.
ההשפעות הרעליות של האוזון מתווכות באמצעות תגובות של רדיקלים חופשיים, למרות שהאוזון עצמו עיננו רדיקל בהגדרה. התגובות נגרמות ישירות או באמצעות חמצון ביו-מולקולות היוצרות רדיקלים חופשיים מוכרים (רדיקל הידרוקסיל), או בשל הפעלת ייצור חומרים רעילים שאינם רדיקלים התלוי בהימצאות רדיקלים.
מצד שני, הפעילות המוכרת של אוזון כמחטא וכתורם חמצן נלמד גם הוא לצורך שימוש רפואי. קיימות שתי גישות. הראשונה מורכבת חשיפה דמויות חשיפה מלאה של הגוף ברבינה מבוקרת טרמוסטטית. טיפול זה הוכח יעיל בחולים הסובלים מאיסכמיה כרונית בגפיים. השניה מבוססת על מריחה טופיקלית של שמן זית שעבר אוזוניזציה במקרים של כמה סוגי זיהומי עור (כיבים סוכרתיים, כוויות, פצעי טראומה וניתוח, ותגובות עוריות להקרנות).
חוקרים שונים הבחינו בהשפעה טיפולית ברורה עם שיפור האוקסיגנציה ועליה בהחלמה במצבים אלה. כיום ברור, שטיפול בעור באוזון, כמו בתרופות אחרות, רעלים וקרינות, עלול להזיק בתגובה לחשיפה ארוכה או להועיל לאחר חשיפה קצרה.
הכותבים מסכמים כי השפעות האוזון על העור תלויות במינון, במשך החשיפה ובתכולת האנטי-אוקסידנטים שברקמה הנחשפת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!