סוכרת (במיוחד סוכרת מסוג 2) הינה בעית בריאות עולמית שרכשה מימדים של מגפה. באנשים החולים בסוכרת מצויה סבירות מוגברת להתפתחות יתר לחץ-דם, דיס-ליפידמיה והשמנת-יתר, ובנוסף הם מצויים בסיכון מוגבר משמעותית ללקרות במחלת לב כלילית, במחלת כלי-דם פריפרית, ובשבץ.
לאנגיוטנסין II תפקיד פתו-פיזיולוגי עיקרי בהתקדמות מחלת הכליה הסוכרתית, וחסימת מערכת הרנין-אנגיוטנסין, באמצעות מעכבי ה-angiotensin-converting enzyme (או ACEi) או באמצעות אנטגוניסטיםשל אנגיוטנסין II, הפכה לאסטרטגית טיפול חשובה להפחתת שכיחות הארועים הכליתיים והקרדיווסקולריים בקרב חולים סוכרתיים.
כמה מחקרים הראו השפעות של אנטגוניסטים של אנגיוטנסין II על הפחתת האלבומינוריה והתקדמות מחלת הכליות ממצב של מיקרו-אלבומינוריה למצב של מקרו-אלבומינוריה. כמה מחקרי endpoint הראו שההשפעות הנוגדות הופעת חלבון בשתן של losartan ו-irbesartan מתורגמות ליתרונות מגוננים במערכת הכליות והמערכת הקרדיווסקולרית, מעבר להשפעה להורדת לחץ הדם, וכך דוחות בכמה שנים את הצורך בקבלת טיפולי דיאליזה או השתלת כליה.
מחקרים מעידים כי אנטגוניסטים של אנגיוטנסין II משפרים את שיעור ההשרדות ואת איכות החיים של החולים הסובלים מנוירופתיה סוכרתית, ובנוסף, יכולים להפחית משמעותית את הצורך במתן שירותי בריאות הכרוך בטיפול בחולים אלה.
נראה שגם ל-ACEi השפעות מועילות דומות בחולים סוכרתיים, אך טרם נבדק באופן הולם האם ישנם הבדלים בהשפעות המגוננות על הכליות או בשיעורי התמותה בין אנטגוניסטים של אנגיוטנסין II לבין ACEi בחולים הסובלים מסוכרת מסוג 2.
J. Hypertens 2006 Jan;24(1):11-25.
הערת מערכת: סקירה זו עומדת בניגוד למימצאים של מטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה בלנצט עליה דיווחנו כאן השבוע לפיה הגורם החשוב בהגנה כלייתית הוא ההורדה בלחץ הדם, ללא קשר לסוג התרופה…
קישור לידיעה
לאחרונה גם דווח על מחקרים שבהם תרופות מקבוצת חוסמי תעלות הסידן (ווזודיפ) הראו יעילות במניעה של נפרופתיה סוכרתית
קישור לידיעה
נראה בינתיים שהויכוח באשר לערך המוסף בהגנה הכלייתית של התרופות מהקבוצות השונות רחוק עדיין מלהסתיים …
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!