אטם פיברין (FS) לתיקון בקע מפשעתי אנדוסקופי דו צדדי (TEP) מביא לירידה בשימוש במשככי כאבים לאחר הניתוח אך ליצירת סרומה גדולה יותר לעומת תפירה, על פי תוצאות מחקר אקראי שפורסם בגיליון נובמבר של Annals of Surgery.
בקע מפשעתי דו צדדי הוא אינדיקציה מקובלת לביצוע TEP בשל ירידה משמעותית בכאב לאחר הניתוח והחלמה מהירה יותר בהשוואה לניתוח פתוח. יעילות דומה של FS ותפירה מכנית לרשת הקיבוע הודגמה במודל חזיר, אך לא נערכו מחקרים קלינים להשוואה בין תוצאות TEP בשימוש בשני מכשירי קיבוע אלו. FS מדביק את הרשת ללא גרימת פציעה למבנים.
בין יולי 2002 ופברואר 2004, 93 חולים עם 186 מקרי בקע דו צדדי שעברו TEP דו צדדי חולקו באקראי לקבלת קיבוע רשת באמצעות FS או תפירה (n = 46 ו-n = 47). התוצאה העיקרית שנמדדה היתה חומרת הכאב, צורך במשככי כאב, והיארעות סרומה. תוצאות משניות היו אורך שהייה בבית החולים, מספר ימים עד חזרה לפעילות, אחוז חזרה, והיארעות כאב כרוני.
גיל, מין וסוג בקע היו דומים בין הקבוצות, ו-TEP בוצע בהצלחה בכולם. בהשוואה לקבוצת התפירה, קבוצת FS צרכו פחות משככי כאבים באופן משמעותי (P = .034). כאב לאחר הניתוח עד יום 6 היה דומה בשתי הקבוצות, וכן משך שהייה בבית החולים וזמן עד חזרה לפעילות. סרומה היתה ב-17.4% מקבוצת FS בהשוואה ל-5.3% בקבוצת התפירה (P = .009).
במעקב של 1.2 שנים, באף אחת מהקבוצות לא היתה חזרת בקע, אך היארעות כאב כרוני היתה גבוהה יותר בקבוצת התפירה (20%) לעומת קבוצת FS (כ-13.2%, P = .418).
מחקר זה מדגים ירידה משמעותית בצריכת משככי כאבים באמצעות שימוש ב-FS לרשת הקיבוע במהלך TEP בילטרלי, אך עם עלייה בסרומה לאחר הניתוח. FS היא אלטרנטיבה בטוחה ויעילה לתפירה מכנית לעיגון הרשת במהלך TEP. היא מאפשרת קיבוע ביולוגי לרצפת האגן ללא סיכון לפגיעה נוירווסקולרית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!