ממחקר חדש עולה כי חולי ברדיקרדיה עם קוצבי לב, המפתחים פרפור פרוזדורים (AF) הנמשכים למעלה מיום, מצויים בסיכון גדול פי 3 לתסחיף עורקי.
החוקרים טוענים שהממצאים מוכיחים כי טכיקרדיה עורקית, ולא רק AF, עשויה להיות קשורה באירועי תסחיף.
פרפור פרוזדורים הוא מצב שכיח בחולי ברדיקרדיה, ו-6-10% מחולי ברדיקרדיה מפתחים אירועי תסחיף בשנה.
החוקרים ערכו את המחקר בכדי להעריך גורמים הקשורים בסיכון לתסחיף עורקי בקרב חולי ברדיקרדיה שעברו השתלת קוצב-לב. הם עקבו אחר 360 גברים למשך חציון של 22 חודשים, או סה”כ 1,161 שנות אדם. בתחילת המחקר, 31% מהמשתתפים קיבלו טיפול נוגד-טסיות, בעוד ש-36.4% קיבלו טיפול נוגד-קרישה.
ההיארעות השנתית של אירוע אמבולי כלשהו עמדה דל 1.2%, ו-0.6% לשבץ. מחלה איסכמית העלתה את הסיכון לאירוע אמבולי פי 7, וכך גם אירוע אמבולי קודם. חולי סכרת היו בסיכון גדול פי 5 לפתח תסחיף, ויל”ד העלה את הסיכון פי 4.
כמו כן, החוקרים מצאו כי אירועי AF שזוהו ע”י קצב הלב ונמשכו מעל 24 שעות, העלו את הסיכון לתסחיף פי 3.1. AF מעל יום אחד יכול להיות מדד פשוט לשיקולים באשר לטיפול נוגד-קרישה.
ניטור מדדים אבחנתיים באופן יומי יכול לסייע במטרה זו.
רק 32.2% מהנבדקים עם אינדיקציות לטיפול נוגד-קרישה אכן קיבלו טיפול כזה בתחילת המחקר, בעוד ש-41.2% קיבלו טיפול זה בסיכון המחקר. 9 מ-14 הנבדקים שפיתחו תסחיף עורקי היו תחת טיפול נוגד קרישה.
טיפול נוגד-קרישה לא היה בשימוש מספק באוכלוסית הנבדקים. יתרה מזאת, תסחיף עורקי הופיע גם תחת טיפול נוגד-קרישה. עובדה זו מעידה כי יש לבצע ניטור הדוק יותר או להוסיף טיפול נוגד-טסיות.
J Am Coll Cardiol 2005;46:1913-1920.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!