ממחקר פרוספקטיבי חדש נמצא כי קיימת קורולציה בין רמות C-Reactive Protein (CRP) בסרום ובין Necrotizing Enterocolitis (NEC) בשלבים 2 ו-3. החוקרים משערים כי ביצוע מדידות CRP עוקבות, בשילוב עם צילומי רנטגן בטניים, ישפרו את האבחנה של ילודים עם NEC.
החוקרים ביצעו 3 מדידות של רמות CRP בסרום, כל 12 שעות וכאשר היו אבנורמליות, ביצעו מדידה אחת ליום. כאשר התסמינים הקליניים נותרו וצילומי הרנטגן הבטני היו אבנורמלים, ביצעו צילומים נוספים.
מבין 241 הילודים שהוערכו בעקבות סימנים במערכת העיכול, 11 סבלו מ-Ileus או Benign Pneumatosis Intestinalis עם רמות CRP תקינות, הביטויים במערכת העיכול נעלמו תוך 48 שעות, טיפול אנטיביוטי הופסק תוך פחות מ-48 שעות וההזנה חודשה בשלב מוקדם ללא סיבוכים.
55 ילודים סבלו מ-NEC בשלב 2/3, בכולם נרשמו מדדי CRP אבנורמלים, בלא תלות בתוצאות תרביות הדם. בילודים עם NEC בשלב 2, מדדי CRP שבו לנורמה לאחר 9 ימים בממוצע, פרט למקרים בהם התפתחו סיבוכים דוגמאת התפתחות אבצס.
לסיכום, בילודים עם חשד ל-NEC ורמות CRP תקינות עדיף להפסיק את הטיפול האנטיביוטי ולחדש את ההזנה בהקדם. ב-NEC בשלב 2 או בשלב 3 יופיע מדדי CRP אבנורמלים. בילודים עם NEC, רמות גבוהות של CRP באופן ממושך לאחר התחלת הטיפול הרפואי, מעידות על סיבוכים נלווים, שעלולים לדרוש התערבות כירורגית.
PEDIATRICS Vol. 116 No. 5 November 2005, pp. 1064-1069
הערות עורך:
עדיין האבחנה של NEC היא קלינית בעיקרה. נראה סביר וטוב שנגלה סמנים נוספים ע”מ להבדיל האם באמת מדובר ב- NEC או שזו אזעקת שווא. יש לזכור כי CRP יעלה בכל מצב של ספסיס ואינו ייחודי ל-NEC. בכלל הרפואה בדיקת ה-CRP החליפה את בדיקת ש”ד ואולי גם אצלנו תיתן לנו סימני אזהרה במקרים גבוליים. אישית הנני מעדיף שיטפלו ביותר בריאים מאשר יפספסו חולים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!