תוצאות מחקרים קודמים הציעו כי BMCs עושים רגנרציה במיוקרדיום פגוע ב-MI אקוטי. עם זאת, זהו המחקר הראשון שבודק את פוטנציאל התאים במחלת לב איסכמית כרונית.
החוקרים גייסו 18 חולים שעברו , 27 חודשים בממוצע קודם לכן (מקסימום 8.5 שנים) עם מעורבות של בערך 27% מחדר שמאל. BMCs אוטולוגים נאספו יום קודם הוחדרו לאזור האוטם ב-4-6 אינפוזיות שהכילו בערך 1 מיליון תאים כל אחת.
על פי הדיווח בגיליון נובמבר של Journal of the American College of Cardiology, לא היו סיבוכים להליך, כולל אריתמיה או סימנים לדלקת קרדיאלית.
לאחר 3 חודשים, גודל האוטם הופחת ב-30%. ה-EF של חדר שמאל עלה ב-15%, ומהירות תנועה של דופן האוטם השתפרה ב-57%. ספירואגרומטריה הראתה שיפור בסבילות אימון ועלייה בקליטת חמצן, וסריקת PET הראתה הגברה בקליטת גלוקוז.
קבוצת ביקורת של 18 נבדקים במצב קליני דומה לא הראתה שינויים משמעותיים בגודל אוטם או בתיפקודי חדר שמאל במהלך 8 חודשי המעקב.
ממצאים אלו תומכים ברגנרציה של מיוציטים כבסיס לשיפור בתיפקוד, ציין ד”ר בולי במאמר מערכת. במנגנון הסביר ביותר לשיפור הוא טרנסדיפרנציאציה של BMCs לשריר הלב או אקטיבציה של תאי גזע קרדיאלים מקומיים באמצעות ציטוקינים מה-BMCs.
קבוצתו סיכמה כי אם רגנרציה קרדיאלית אכן אפשרית, מהפכת תאי הגזע תהיה בין המשמעותיות ביותר, אם לא החשובה ביותר בהתקדמות טיפולית ברפואה קרדיווסקולרית.
J Am Coll Cardiol 2005;46:1651-1661.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!