ביטאון ה- Lancet פירסם לאחרונה תוצאות ממחקר ה- RITA 3, 5 שנים אחרי תחילתו, לפיהן בטיפול בתסמונת כלילית חריפה (ACS) ללא עליות ST, התערבות מוקדמת מביאה להפחתה בסיכון לתמותה. המחקר השווה בין מדיניות התערבותית של אנגיוגרפיה ורה-ווסקולריזציה מוקדמות, ובין המדיניות השמרנית של אנגיוגרפיה ורה-ווסקולריזציה לפי איסכמיה ולפי תסמינים. במחקר השתתפו 1,810 מטופלים, עם ACS ללא עליות ST. המטופלים הוקצו אקראית לטיפול בגישה של התערבות מוקדמת, או לטיפול בגישה השמרנית, ב- 48 שעות הראשונות להופעת הכאבים. בקבוצת ההתערבות המוקדמת, המטופלים עברו צינתור בתוך פחות מ- 72 שעות, והטיפול בהמשך הוכתב לפי תוצאות הצינתור. אחרי 5 שנות מחקר, 16.6% מהמטופלים בקבוצת ההתערבות המוקדמת ו- 20% מהמטופלים בקבוצת הטיפול השמרני, נפטרו או עברו אוטם לא קטלני בשריר הלב (OR 0.78 P=0.044). שיעור התמותה בקבוצת ההתערבות המוקדמת עמד על 12%, לעומת 15% בקבוצת הטיפול השמרני. לפי החוקרים, התועלת הגבוה ביותר מהמדיניות של ההתערבות המוקדמת, נראתה בקרב מטופלים שנמצאו בסיכון גבוה לתמותה או לאוטם בשריר הלב (OR 0.44 בקבוצה זו). החוקרים מסכמים, כי מדיניות של התערבות מוקדמת, בטיפול במטופלים עם ACS ללא עליות ST, מביאה להפחתה בסיכון לתמותה ולאוטם בשריר הלב. הדבר נכון במיוחד, במטופלים הנמצאים בסיכון גבוה. The Lancet 2005; 366:914-920
הערת מערכת: מחקר נוסף מלנצט שפרסמנו לפני חודש, מצא תוצאות דומות ב-ACS עם STEMI .
כמו כן ראוי לציין, שבארץ שיעור הצינתורים ב- TR ACS ,כפי שדווח ב- ACSIS האחרון, היה 70% , ושיעור ביצוע ה-PCI – הגיע ל-65%. אמנם נמוך מעט בהשוואה ל- STE ACS, שהגיע ללמעלה מ-83%, אך שיעור בהחלט גבוה. לעיון במצגת של ד”ר זגר הסוקרת את הנושא – הקלק כאן.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!