קשר עיקבי בין סינדרום מטבולי (MS) ואוטם שריר הלב (MI) הודגם בעבר. החוקרים העריכו את השפעת bezafibrate retard, דריווט של חומצה פיברית, על היארעות MI בחולים עם MS אשר השתתפו במחקר בזאפיבראט למניעת אוטם (BIP).
חולים עם לפחות 3 מתוך 5 גורמי הסיכון הבאים סווגו כחולי הסינדרום המטבולי: (1) רמות גלוקוז בצום של 110 מ”ג לד”ל; (2) רמות טריגליצרידים של 150 מ”ג לד”ל; (3) HDL נמוך מ-40 מ”ג לד”לבגברים או פחות מ-50 מ”ג לד”ל בנשים; (4) לחץ דם סיסטולי של 130 מ”מ כספית או דיאסטולי של 86 מ”מ כספית; (5) BMI של 28. המחקר כלל 1470 מטופלים בגילאים 42-74. החולים קיבלו 400 מ”ג בזאפיבראט (740 חולים) או פלצבו (730) פעם ביום. תקופת המעקב הממוצעת היתה 6.2 שנים לאירועים ו-8.1 שנים למידע על תמותה.
MI חדש נרשם ב-193 חולים: 82 (11.1%) מקבוצת בזאפיבראט לעומת 111 (15.2%) בקבוצת הפלצבו (P = .02). בזאפיבראט נמצא קשור לסיכון מופחת לאוטם שריר הלב ואוטם לא קטלני עם יחסי סיכון של 0.71 (95% רווח בר סמך, 0.54-0.95) ו-0.67 (95% רווח בר סמך, 0.49-0.91), בהתאמה. הסיכון לתמותה קרדיאלית נטה להיות נמוך יותר בחולים שקיבלו בזאפיבראט (0.74, 95% רווח בר סמך 0.54-1.03). ב-575 חולים עם תכונות סינדרום מטבולי נוספות (4-5 גורמי סיכון), יש לציין את הירידה יוצאת הדופן בתמותה קרדיאלית עם לקיחת בזאפיבראט (0.44; 95% רווח בר סמך, 0.25-0.80).
החוקרים הסיקו כי בזאפיבראט מפחית היארעות MI בחולי הסינדרום המטבולי במהלך מעקב ארוך טווח.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!