תוצאותיו של מחקר אקראי שפורסמו לאחרונה מעידות כי שימוש בתוכנת מחשב לזיהוי חולים מאושפזים המצויים בסיכון להיווצרות תסחיף פקיקי ורידי וזקוקים למתן טיפול פרופילקטי מסייע בהפחתת שיעור הפקקות בורידים העמוקים והתסחיפים הריאתיים.
החוקרים כותבים כי עדיין לא נעשה שימוש מספיק במתן טיפול פרופילקטי כנגד פקקת ורידים עמוקים בקרב חולים מאושפזים. הם מוסיפים כי למרות השימוש בגישות המשלבות חינוך רפואי ומערכות אתרעה אלקטרוניות ממוחשבות שעשויות להגדיל את שימוש הרופאים בטיפול פרופילקטי למניעת היווצרות פקיקים ורידיים, לא ידוע האם השימוש במערכת האתרעה האלקטרונית עשוי ממש להפחית את שיעור הפקקות בורידים העמוקים.
החוקרים פיתחו תוכנת מחשב המחוברת למאגר הנתונים של החולה לצורך זיהוי חולים מאושפזים המצויים בסיכון להיווצרות פקקת בורידים העמוקים שאינם מקבלים טיפול פרופילקטי. שימוש במספרי הרשומות הרפואיות, איפשר לתוכנה לבחור באקראי 1,255 חולים מתאימים לקבוצת המחקר, שלגביהם הותרע הרופא המטפל אודות הסיכון להיווצרות פקקת בורידים העמוקים, ו-1,251 חולים לקבוצת הביקורת , שאודותיהם לא ניתנה כל אזהרה.
לאחר מתן האזהרה, ניתנה לרופא היכולת לבחור בין מתן הטיפול הפרופילקטי לבין הימנעות ממנו. הטיפול כולל שימוש בגרבי לחץ, במגפי לחץ פנאומטיות, מתן unfractionated heparin, מתן הפרין בעל משקל מולקולרי נמוך, או מתן warfarin. מדד התוצאה העיקרי היה היווצרות פקקת ורידים עמוקים או תסחיף ריאתי שאובחנו קלינית, והימצאותם אומתה באופן אובייקטיבי בתוך 90 ימים.
בהשוואה לקבוצת הביקורת, יותר חולים בקבוצתהמחקר קיבלו טיפול פרופילקטי מכני (10.0% לעומת 1.5%; P < .001) או טיפול פרופילקטי תרופתי (23.6% לעומת 13.0%; P < .001). נקודת הסיום הראשונית של המחקר נתקבלה בקרב 61 חולים (4.9%) בקבוצה שבה ניתנה אזהרה, ובקרב 103 חולים (8.2%) בקבוצת הביקורת.
בהתבסס על אומדני Kaplan-Meier עמדה הסבירות להימנעות מפקקת ורידים עמוקים או תסחיף ריאתי כעבור 90 ימים על ערכים של 94.1% (עם 95%CI, 92.5% – 95.4%) לעומת 90.6% (עם (95%CI, 88.7% – 92.2%) בהתאמה (P < .001). מתן האזהרה הממוחשבת הפחית את הסיכון להופעת פקקת ורידים עמוקים או תסחיף ריאתי כעבור 90 ימים בשיעור של 41% (HR, 0.59; 95% CI, 0.43 – 0.81; P = .001).
החוקרים כותבים כי שימוש בתוכנת אתרעה ממוחשבת מעלה את השימוש שעושים הרופאים במתן טיפול פרופילקטי ומפחית את שיעורי הפקקות בורידים העמוקים והתסחיפים הריאתיים בקרב חולים מאושפזים המצויים בסיכון. הם מסבירים כי התוצאות מעידות שבבתי חולים בהם הדבר אפשרי יש לשקול שימוש באתרעות ממוחשבות.
מגבלות המחקר כוללות העדר הערכה של מדדים מניעתיים נוספים, כגון מתן פיזיותרפיה; העדר סמיות של הרופאים המטפלים; שימוש לא אקראי בטיפול הפרופילקטי; ודעות קדומות אפשריות באיבחון.
במאמר מערכת מצורף נכתב כי מתן ההתערבות בקרב 30 חולים בלבד (95%CI, 19 – 70) יאפשר מניעת מקרה אחד של פקקת ורידים עמוקים או תסחיף ריאתי.
עוד מוסבר כי חשוב לזכור שאתרעות קליניות הן כלים העשויים לסייע אך אינן מהוות תחליף לתהליך קבלת ההחלטות, שכן בסופו של דבר על הרופא, ולא על המחשב, לקבל את ההחלטה. אולם, מצוין, מחשבים הפכו לחלק מחיינו ולפעמים יש להזכיר לרופאים לבצע משימות מורכבות מסוימות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!