מחקר חדש המתפרסם במהדורת ה-1 לפברואר של Circulation מצביע על כך שנשים הנמצאות בסיכון גבוה למחלות לב ממעטות להשיג את יעדי הליפידים. רק שליש מהנשים ה”ראויות” לטיפול בסטטינים, מקבלות טיפול זה.
המחקר בחן נתונים של כ-8,300 נשים שהוגדרו כבעלות סיכון גבוה הודות למחלות לב מתועדות, סוכרת, או מחלת כליה כרונית.
כידוע ה-AHA (ארגון הלב האמריקאי) הגדיר את יעדי הליפידים בקרב מטופלים הנמצאים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה כלדקמן:
– רמת HDL-C מעל 50 מ”ג/ד”ל
– רמת LDL-C מתחת ל-100 מ”ג/ד”ל (הערת המערכת – ארגון ה-NCEP אגב קבע כבר יעד טיפול של מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל)
– כולסטרול שאינו HDL-C – מתחת ל-130 מ”ג/ד”ל
– טריגליצירידים – מתחת ל-150 מ”ג/ד”ל.
במחקר נמצא שרק 7% מהנשים השיגו את יעדי הטיפול הנ”ל, אך לאחר 36 חודשי מעקב היה שיפור קל ל-12% נשים שהשיגו את היעדים. כמו כן, רק 32% מהנשים, כאמור, בסיכון גבוה, קיבלו טיפול להורדת רמות ליפידים.
החוקרים מסכמים כי יש מקום לשפר את היישום של ההנחיות בטיפול בנשים מבוגרות בסיכון גבוה.
הערת המערכת: אחד המימצאים הבולטים בסקר השבץ הישראלי היה שימוש נמוך יחסית בקרב מטופלים שסבלו משבץ (גברים ונשים) בטיפול בסטטינים (35% בגילאים 65-80, ו-20% בלבד בגילאים מעל 80). נראה איפוא שהתמונה המתוארת ב-Circulation עלולה להיות דומה גם לזו הקיימת במחוזותינו, ונראה שיש מקום לתת דגש בטיפול מונע בקבוצה זו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!