תוצאות מחקר חדש מראות כי חולים אשר עוברים מעקף עורק שד פנימי (CABG), מפחיתים תגובתיות לאנגיוטנסין II, דבר אשר עשוי לרמז על פעילות יתר כרונית של מערכת רנין-אנגיוטנסין, המעלה משמעותית את הסיכון העתידי לאירוכים לבביים.
החוקרים מסבירים בגיליון דצמבר של Hypertension: Journal of the American Heart Association כי רמות פלזמה גבוהות של אנגיוטנסין II קשורות ליתר לחץ דם, מחלת לב כלילית ומחלות קרדיווסקולריות אחרות וכן לעליה בתמותה, למרות עיכוב ACE.
החוקרים בדקו תגובתיות ווסקולרית לאנגיוטנסין II אקסוגני בעורק חזה מורחב ע”י מעקף ב-114 חולים וקבעו את הקשר בין תגובתיות אנגיוטנסין II לממצאים קליניים.
במשך תקופת מעקב ממוצעת של 7.3 שנים, 21 נבדקים חוו אירוע קרדיווסקולרי.
באנליזה מותאמת ללחץ דם וגורמי סיכון לבבים אחרים, ירידה ברגישות באנגיוטנסין II נשארה הסמן העיקרי לאירועים קרדיווסקולרים כמו מוות לבבי, MI, התערבות תת עורית, מעקף חוזר, שבץ וניתוח ווסקולרי, עם סיכון יחסי של 3.37.
78% מכל האירועים הלבביים התרחשו בחולים עמידים לאנגיוטנסין II.
תגובה ווסקולרית מופחתת לאנגיוטנסין II היתה קשורה לעלייה משמעותית בלחץ דם עורקי ממוצע (p = 0.003) ונטייה לעלייה בפעילות ACE.
הממצא העיקרי במחקר הוא כי המדידות בעורק הראשי המורחב הנעשו במעקף יכולות להצביע על למי מהחולים סיכון גבוה יותר לחוות אירוע לבבי בעתיד.
יש לאשר את הממצאים במחקר מקיף יותר ולבדוק האם שיפור ברגישות לאנגיוטנסין II אכן משפר את התוצאות אצל החולים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!