במחקר זה בוצעה אנליזת אולטרא-סאונד תוך-ווסקולרית (IVUS) פרוספקטיבית בכל 3 העורקים האפי-קרדיאליים במספר גדול של חולים שחוו התקף לב אקוטי (AMI) והתוצאות השוו לאלו שהתקבלו באוכלוסית ביקורת של חולים שסבלו מאנגינה פקטוריס יציבה (SAP) בכדי לאמוד את שכיחות קריעת או קריעות הפלאק ואת הגורמים החזאיים לתופעה בחולי AMI ובחולי SAP.
במחקר השתתפו 113 חולי SAP ו-122 חולים שחוו AMI. היקרעות פלאק הקשורה להתקף הלב התרחשה ב-80 (66%) מהחולים שחוו AMI והיקרעות של הפלאק באזור המטרה התרחשה ב-31 (27%) מחולי ה-SAP (ערך p<0.001). היקרעות של פלאק אחד לפחות בעורק שאיננו קשור להתקף התרחשה בקרב 21 חולים (17%) שחוו AMI; וב-6 חולי SAP שהם 5% התרחשה היקעות של פלאק אחד פחות שאיננו בעורק מטרה (p=0.008). היקרעויות מרובות נצפו ב-24 חולים (20%) שחוו AMI וב-7 חולי SAP שהם 6% (ערך p=0.004). לכן, היקרעות של פלאק אחד לפחות נצפתה בכל עורק קורונרי שהוא בקרב 84 חולים (69%) שחוו AMI וב-35 חולי SAP שהם 31% (ערך p<0.001).
בכל 235 הנבדקים, החזאי היחיד הבלתי-תלוי להיקרעות הפלאק היה AMI (ערך p<0.01; ערך OR, 4.867). בחולים שעברו AMI, היה החזאי הבלתי-תלוי היחיד להיקרעות פלאק עליה ברמת ה-CRP (ערך p=0.035; ערך OR, 2.139). בחולי SAP החזאי הבלתי-תלוי היחיד להיקרעות פלאק היה הימצאות סוכרת (ערך p=0.034; ערך OR, 2.553). החזאי הבלתי-תלוי היחיד שנמצא להיקרעויות פלאק מרובות היה AMI (ערך p=0.003; ערך OR, 3.752).
החוקרים מסיקים כי הדמית IVUS של שלושת כלי הדם הראתה כי בחולים שחוו AMI, לעומת חולי SAP, נמצאה שכיחות גבוהה יותר של הקרעות של פלאק שמוכר כמועד ליצור בעיה (66% לעומת 27%), של היקרעויות משניות של פלאקים מרוחקים (17% לעומת 5%), ושל היקרעויות פלאק מרובות (20% לעומת 6%). הם מציינים כי בחולים שחוו AMI, היו היקרעויות של הפלאק שכיחות יותר בקרב חולים שבהם נמצאה רמת CRפ גבוהה ואילו בחולי SAP היו היקרעויות הפלאק שכיחות יותר בקרב הסובלים מסוכרת. הם מסכמים כי הממצאים עשויים לסייע בקביעת קריטריוניום בגישות האיבחון והטיפול בפלאקים פגיעים או קרועים בקרב חולים שסובלים ממחלת עורקים קורונריים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!