במחקר חדש, נבדק שיעור ההישרדות אחרי רה- ווסקולריזציה קורונרית בחולי כלייה.
המחקר אסף נתונים על כ- 41,786 אנשים. מתוכם, 662 היו חולי דיאליזה, 750 היו עם קראטינין בדם של יותר מ- 2.3 mg/dL והשאר שימשו כביקורת עם קראטינין בדם של פחות מ- 2.3 mg/dL.
שיעור ההישרדות שחושב תוקן לפי גיל, מין, גורמי סיכון וחומרת מחלת הקורונרים. זמן המעקב נע בין 1.9 ל- 3.7 שנים בקבוצות השונות.
נמצא כי בשלוש הקבוצות, CABG היה קשור בשיעור ההישרדות הטוב ביותר וחוסר ברה-ווסקולריזציה היה קשור בשיעור ההישרדות הנמוך ביותר. בקבוצת הביקורת היה שיעור הישרדות של 85.5% אחרי CABG, 80.4% אחרי PCI ו- 72.3% ללא רה-ווסקולריזציה. בחולים עם מחלת כלייה ללא דיאליזה היו שיעורי הישרדות של 45.9%, 32.7% ו- 29.7% בהתאמה. בחולי הדיאליזה שיעורי ההישרדות היו 44.8%, 41.2% ו- 30.4% בהתאמה.
החוקרים הסיקו, כי תפקוד כלייתי לקוי, אינו סיבה להימנעות מטיפול ברה-ווסקולריזציה.
Circulation 2004 110: 1890-1895
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!