הטיפול בפולאט, ויטמין B6, ו-B12 לאחר צינתור עשוי להעלות את הסיכון להצרות חוזרת וצורך ברהוסקולריזציה נוספת – כך עולה ממחקר המתפרסם עתה ב-New England Journal of Medicine .
במחקר הולנדי זה, החוקרים העריכו את ההשפעה של טיפול משולב עם חומצה פולית, ויטמין B6 וויטמין B12 (המוגדר כטיפול פולאט) על הסיכון להצרות חוזרת המאובחנת בבדיקת אנגיוגרפיה, לאחר צינתור והשתלת תומכן ב-636 מטופלים.
המטופלים חולקו בין טיפול פלצבו לבין טיפול פולאט שכלל 1 מ”ג חומצה פולית, 5 מ”ג ויטמין B6 , ו-1 מ”ג ויטמין B12 ליום בהזרקה לוריד, ולאחר מכן 1.2 מ”ג חומצה פולית, 48 מ”ג ויטמין B6 , ו-60 מ”ג ויטמין B12 במתן אוראלי, למשך 6 חודשים.
נקודות הקצה שנבדקו ונמצאו היו כלדקמן:
- ממוצע הקוטר המינימלי היה משמעותית קטן יותר בקבוצת הפולאט מאשר קבוצת הפלצבו: 1.59 מ”מ בהשוואה ל-1.74, באופן מובהק סטטיסטי. אורך השחיקה (luminal loss ) היה גם משמעותית גדול יותר בקבוצת הפולאט: 0.9 מ”מ לעומת 0.76 – גם כאן תוצאה מובהקת סטטיסטית.
- שיעור ההצרות החוזרת, הרסטינוסיס, בקבוצת הפולאט היה גדול מזה של קבוצת הפלצבו: 34.5% לעומת 26.5% עם p=0.05 . שיעור גבוה יותר של מטופלים נזקקו להרחבה נוספת של עורק מטרה: 15.8% לעומת 10.6% , p=0.05 .
תוצאות אלה היו עקביות בכל קבוצות החולים למעט: נשים, סוכרתיים, ומטופלים עם רמות גבוהות במיוחד של הומוציסטאין.
במאמר המערכת טוען הכותב שמימצאים אלה מנוגדים לחלוטין למחקר ה-Swiss Heart Study שבו דווח על כך שצריכת חומצה פולית מפחיתה באופן משמעותי את שיעור ההצרויות החוזרות בעורק המטרה לאחר PCI .
המחבר מדגיש כי שני המחקרים השתמשו במינונים שונים של ויטמינים, וכן שקבוצת המטופלים בשני המחקרים הייתה שונה. לאור הבדלים אלה, ולאור הנזק הפוטנציאלי המדווח במחקר הנוכחי, העורך ממליץ שחומצה פולית, ויטמין B6 ו-B12 לא יינתנו באופן שגרתי למטופלים לאחר השתלת סטנט בכדי להפחית את הסיכון להצרות חוזרת.
בנוסף, מציע העורך לבצע מחקרים נוספים אשר יבהירו סוגיה זו, כמו גם יבחנו את המינונים האופטימליים לתתי הקבוצות השונות של מועמדים אפשריים לטיפול בפולאט.
. N Engl J Med 2004; 350: 2708-2710, 2673-2681
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!