חוקרים השוו בין ההשפעה המגנה של הידרציה עם סודיום כלוריד, לעומת הידרציה עם סודיום ביקרבונט, כנגד פגיעה כלייתית בעקבות חשיפה לחומר ניגוד.
119 חולים עם קריאטינין נסיוב יציב של 1.1 מ”ג לד”ל לפחות, חולקו אקראית לקבלת עירוי של 154 מ”אק’/ליטר סודיום כלוריד או סודיום ביקרבונט, לפני ולאחר מתן iopamidol (370 מ”ג יוד למ”ל). ההידרציה ניתנה במשך שעה לפני, ו- 6 שעות לאחר החשיפה.
פגיעה כלייתית הוגדרה כעלייה של 25% או יותר בקריאטינין בנסיוב בתוך יומיים מהחשיפה. פגיעה כזו התרחשה ב- 13.6% מהחולים בקבוצת הסודיום כלוריד, בהשוואה ל- 1.7% בקבוצת הסודיום ביקרבונט. בדיקת 191 חולים רצופים שקיבלו גם כן טיפול מניעתי של סודיום ביקרבונט גילה שיעור פגיעה כלייתית של 1.6%.
התוצאות מראות כי מתן של סודיום ביקרבונט יעיל במניעה של contrast-induced renal failure, ומהווה טיפול פשוט, בטוח וזול, קובעים החוקרים.
JAMA. 2004;291:2328-2334, 2376-2377
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!