טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד טראומה הפחית את חומרת תסמיני הפרעת דחק בתר חבלתית בחולים עם פסיכוזה

מקור: The Lancet Psychiatry

במחקר שפורסם בכתב העת The Lancet Psychiatry נמצא כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד טראומה לפסיכוזה שניתן בנוסף לטיפול המקובל, היה בטוח והוביל לירידה משמעותית יותר בחומרת תסמיני הפרעת דחק פוסט-טראומטית בהשוואה לטיפול המקובל בלבד בחולים עם פסיכוזה ו-PTSD. החוקרים מציינים כי הממצאים תומכים בשילוב טיפול ממוקד טראומה באוכלוסייה זו.

מחקר STAR היה מחקר אקראי מבוקר, פרגמטי, רב-מרכזי, שנערך בחמישה מרכזים בבריטניה בין השנים 2020–2024. במחקר השתתפו יותר מ-300 מבוגרים (גיל ממוצע 38.9 שנים, 56% נשים) עם פסיכוזה ו-PTSD. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד טראומה בנוסף לטיפול הסטנדרטי (50.5%) או טיפול סטנדרטי בלבד (49.5%). ההתערבות נמשכה תשעה חודשים וכללה שלב של יצירת מעורבות, עיבוד מחדש של זיכרונות הטראומה וייצוב גמיש, עם כ-26 מפגשים שבועיים או דו-שבועיים במהלך ששת החודשים הראשונים, ולאחריהם מפגשי חיזוק חודשיים במשך שלושה חודשים נוספים. התוצא העיקרי היה השינוי בציון חומרת תסמיני PTSD לפי מדד CAPS-5 (או Clinician-Administered PTSD Scale for DSM-5).

לאחר ארבעה חודשים נצפתה ירידה דומה בציוני CAPS5 בשתי הקבוצות, אך לאחר תשעה חודשים נרשמה ירידה גדולה משמעותית יותר בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת (הפרש ממוצעים מתוקנן של 8.67-, p=0.0003).

הפוגה של PTSD הושגה ב-50% מהמטופלים בקבוצת ההתערבות לעומת 22% בקבוצת הטיפול הסטנדרטי בלבד (יחס סיכויים 0.11, p=0.0001). בנוסף, ירידה בעלת משמעות קלינית של לפחות 15 נקודות בציון CAPS-5 תועדה ב-45% לעומת 27% מהמטופלים, בהתאמה.

בסך הכול, 81% מהתוצאים המשניים השתפרו באופן מובהק בקבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת, לרבות מדדי PTSD (למעט דה-ריאליזציה ודה-פרסונליזציה), מחשבות שווא, פרנויה, הזיות, מחשבות אובדניות, דיכאון, חרדה, סטרס והחלמה פסיכולוגית. אירועים חריגים חמורים תוארו ב-34% מהמטופלים בקבוצת ההתערבות וב-31% מקבוצת הביקורת, ללא אירועים שנחשבו בלתי צפויים או קשורים להתערבות.

החוקרים מסכמים כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד טראומה, כתוספת לטיפול המקובל, היה בטוח והוביל לשיפור משמעותי יותר בתסמיני PTSD ובמגוון תוצאים קליניים בחולים עם פסיכוזה ו-PTSD, בהשוואה לטיפול המקובל בלבד. לדבריהם, הממצאים מצביעים על הצורך לאפשר גישה לטיפולים ממוקדי טראומה גם עבור אוכלוסייה זו.

The Lancet Psychiatry, June 23, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן