מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association עולה כי בנשים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, חומרת דיכאון התחלתית מלווה בסיכון מוגבר משמעותית לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם, בעוד שבנשים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל לשינוי בחומרת הדיכאון חשיבות פרוגנוסטית רבה יותר.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בקרב חולים עם אי-ספיקת לב, נשים מצויות בסיכון גבוה יותר מגברים להתפתחות דיכאון. אין מחקרים רבים להערכת התוצאים באופן ספציפיים בנשים עם אי-ספיקת לב ותסמיני דיכאון.
מדגם המחקר כלל 506 נשים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל ממחקר TOPCAT (או Treatment of Preserved Cardiac Function Heart Failure With an Aldosterone Antagonist) ו-439 נשים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל ממחקר HF-ACTION (או Heart Failure: A Controlled Trial Investigating Outcomes of Exercise Training).
תסמיני דיכאון נבחנו באמצעות שאלון Patient Health Questionnaire-9 ו-Beck Depression Inventory-II. הדיכאון סווג לפי חומרה והשינוי בדרגת דיכאון קליני הוגדרה כהחמרה (עליה של דרגה אחת) או שיפור (ירידה של דרגה אחת).
ניתוח סטטיסטי שימש להערכת החשיבות הפרוגנוסטית של תסמיני דיכאון.
בנשים עם שיפור בתסמיני דיכאון תועד מצב דיכאוני גרוע יותר בתחילת הדרך ומדד Kansas City Cardiomyopathy Questionnaire Score נמוך יותר. דרגת הדיכאון לאחר 12 חודשים והשינוי בדרגת הדיכאון זוהו כגורמים פרוגנוסטיים המנבאים את הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית בנשים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל (יחס סיכון של 1.43, p=0.036 ויחס סיכון של 1.71, p=0.009, בהתאמה).
בקרב נשים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, הן לחומרת הדיכאון בתחילת הדרך והן לשינוי בחומרת הדיכאון תועדה השפעה פרוגנוסטית על התמותה הקרדיווסקולארית (יחס סיכון של 3.30, p<0.001 ויחס סיכון של 2.21, p=0.004).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על החשיבות הפרוגנוסטית של תסמיני דיכאון ושינוי בחומרת דיכאון בנשים עם אי-ספיקת לב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!