במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בתועלת של טיפול ב-Sacubitril/Valsartan (אנטרסטו) בחולים מאושפזים בשל החמרת אי-ספיקת לב.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים אודות היעילות והבטיחות של טיפול באנטרסטו בחולים מאושפזים עם אי-ספיקת לב לאורך ספקטרום מקטע הפליטה של חדר שמאל. הם התבססו על נתונים ממחקר PIONEER-HF שכלל חולי אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה של עד 40% ומחקר PARAGLIDE-HF שכלל חולי אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה של מעל 40% לאחר החמרת אי-ספיקת לב.
שני המחקרים היו מחקרים כפלי-סמיות, אקראיים, להערכת אנטרסטו לעומת טיפול ביקורת (Enalapril או Valsartan, בהתאמה). כל המשתתפים במחקר PIONEER-HF ו-69.5% מאלו במחקר PARAGLIDE-HF גויסו במהלך האשפוז בשל אי-ספיקת לב לאחר התייצבות. יתר החולים במחקר PARAGLIDE-HF נכללו בתוך 30 ימים מהחמרת אי-ספיקת לב.
התוצא העיקרי בשני המחקרים היה השינוי לאורך זמן בריכוז NT-proBNP מתחילת המחקר עד לאחר ארבעה ושמונה שבועות. תוצאי סיום קליניים נבחנו לאורך תקופת המחקר.
מדגם המחקר כלל 1,347 חולים (881 ממחקר PIONEER-HF ו-466 ממחקר PARAGLIDE-HF), שגילם הממוצע עמד על 66 שנים, 34% אובחנו לראשונה עם אי-ספיקת לב וחציון מקטע הפליטה עמד על 30%.
הירידה בריכוז NT-proBNP הייתה גדולה יותר ב-24% עם אנטרסטו לעומת טיפול ביקורת (יחס שינוי של 0.76, P<0.0001).
שיעורי תמותה קרדיווסקולארית או אשפוז עקב אי-ספיקת לב היו נמוכים ב-30% עם אנטרסטו לעומת טיפול הביקורת (יחס סיכון של 0.70, p=0.0077). השפעה זו הייתה עקבית לכל אורך ספקטרום מקטע פליטה של עד 60%.
הטיפול באנטרסטו לווה בעליה משמעותית בסיכון לתת לחץ דם תסמיני (יחס סיכויים של 1.35, רווח בר-סמך 95% של 1.05-1.72).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים יציבים לאחר החמרת אי-ספיקת לב, טיפול באנטרסטו הוביל לירידה גדולה יותר בריכוז NT-proBNP ושיפור תוצאות קליניות, בפרט בחולים עם מקטע פליטה של חדר שמאל של עד 60%.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!