מצוינות בסורוקה: המחלקה לרפואה דחופה, מחלקה פנימית ב’ ומכון לרפואה גרעינית ודימות מולקולרי בסורוקה נבחרו כמרכזי מצוינות בבתי החולים של ”כללית”

אחת לשנתיים, בוחרת כללית יחידות ומחלקות מצטיינות בבתי החולים שבניהולה – לקידום האיכות הרפואית והמצויינות המקצועית. הודות להישגיהם בתחומי הטיפול הרפואי, המחקר, הטכנולוגיה והשירות הרפואי, נבחרו לאחרונה שלוש יחידות בסורוקה:
1. מלר”ד – המחלקה לרפואה דחופה (מיון) בניהולו של ד”ר יבגני שניידר
2. מחלקה פנימית ב’ – בניהולו של פרופ’ נמרוד מימון
3. המכון לרפואה גרעינית ודימות מולקולרי – בניהולה של ד”ר סופיה לנצברג

מלר”ד סורוקה פועל ברציפות בכל ימות השנה ומטופלים בו  עשרות אלפי חולים בשנה – המספר הגבוה ביותר בארץ. צוות המחלקה עושה ככל יכולתו להקל על המטופלים את השהות, מעניק לפונים טיפול חירום ראשוני ומפנה אותם, במקרה הצורך, להמשך ברור וטיפול באשפוז או בקהילה.
בסקר שביעות רצון מטופלים שערך משרד הבריאות בשנת 2017 במרכזי העל הרפואיים בישראל,  מלר”ד סורוקה הוביל בין המיונים הגדולים בבתי החולים.

מחלקה פנימית ב’ עוסקת בכל מגוון הרפואה הפנימית ובהוראת סטודנטים לרפואה בשנים רביעית ושישית. רופאי המחלקה אף מעורבים בהוראת ה”מערכות” בשנה ג’ בהתאם לתחומי העניין המיוחדים שלהם. רופאי המחלקה הבכירים עוסקים במחקר בסיסי וקליני בתחומי מומחיותם. המחלקה היתה במקום הראשון בין כלל בתי החולים של כללית בשביעות רצון מטופלים בשנת 2017.

המכון לרפואה גרעינית ודימות מולקולרי מעניק  שירותי רפואה גרעינית באמצעות בדיקות דימות פיזיולוגיות למטופלים מאושפזים ואמבולטוריים מכל איזור הדרום. במכון מבצעים הדמיה פיזיולוגית של הגוף, המבוססת על מתן חומר רדיואקטיבי בכמות קטנה. במקרים רבים, ניתן לאבחן באמצעות הרפואה הגרעינית התהוות מחלה עוד בשלביה המוקדמים ביותר, הרבה לפני הופעת הממצאים בשיטות דימות אחרות כגון רנטגן, MRI ,CT  ואולטרה-סאונד.

ד”ר שלומי קודש, מנהל המרכז הרפואי סורוקה: “איכות רפואית היא ליבת העיסוק היום-יומי שלנו. המרכז הרפואי סורוקה, הוא בית חולים- על, מהמובילים במדינת ישראל . אנו שמים לנגד עינינו את טובת המטופל ואת בטיחות הטיפול בו במחלקה ומחוצה לה ועוסקים בחינוך הדורות הבאים ובקידום המחקר הרפואי.
אני מברך את המלר”ד, את מחלקה פנימית ב’ ואת המכון  לרפואה גרעינית ודימות מולקולרי  על עבודתם המאומצת לאורך כל השנה שהביאו אותם להישג זה”.

לפרטים נוספים:
ענבר גוטר, דוברת;  יסמין עמוס, ע’ דוברת;  שרון אדרי, ע’ דוברת;  

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן